140. המחוקק הישראלי מצא לנכון לחוקק מפורשות תקנה, אשר ממנה ניתן ללמוד כי פיצוי עונשי בסך של 20,000,000 ₪ לתובע, הוא סכום ראוי בעיני המחוקק. לפי סכום זה מחושבת אגרת בית משפט. מכאן ברור, כי למספר של 20 מיליון ₪ יש חשיבות אמפירית, הן לקופת המדינה והן לכיסם של האזרחים משלמי האגרה. חזקה כי המספר של 20,000,000 ₪, המוזכר בתקנות האגרות, הוא ריאלי, סביר ומידתי, וכי מחוקק המשנה בחר לנקוב בו, לאחר שקילה ובחינה.
141. מחוקק המשנה בחר בסך של 20,000,000 ₪, כמספר שרק מעליו יש לשלם אגרת משפט לפי תקנה 6 לתקנות האגרות. חזקה כי מחוקק המשנה התכוון שפיצוי עד לגובה של 20,000,000 ₪ אינו בלתי סביר או מוגזם. לכן, נקט בהקלת אגרה ספציפית לגביו.
142. טיוטת התקנות מלמדת שכוונתו הראשונית של המחוקק הייתה ליתן הקלה בתשלום האגרה בסכום של עד 10,000,000 ₪ לתביעה כולה. בדברי ההסבר נאמר, כי תביעה לפיצוי עונשי הינה תביעה כספית לסכום קצוב, אשר חייבת באגרה לפי תקנה 6 לתקנות האגרות. לעיתים, מוגשות תביעות לפיצוי עונשי על ידי נפגעי פעולות טרור או בני משפחתם, ואלה נאלצים לשלם אגרה הנגזרת מסכום התביעה בסכומים גבוהים מאוד, דבר אשר מכביד על גישתם לערכאות. מוצע, אפוא, לקבוע כי במקרים האמורים תביעה לפיצוי עונשי בסכום שאינו עולה על 10,000,000 ₪ תחויב באגרה בסכום קבוע, כאמור בתקנה 3 לתקנות האגרות, כאשר בעד כל סכום פיצוי עונשי העולה על
--- סוף עמוד 47 ---
10,000,000 ₪ תשולם אגרה הנגזרת מהפרש הפיצוי הנתבע כאמור, לפי תקנה 6 לתקנות האגרות.
143. בוועדת החוקה אמרה נציגת משרד המשפטים:
"אנחנו מבקשים להקל על משפחות של נפגעי טרור, ונפגעי טרור כאשר הם מגישים תביעה לפיצוי לדוגמא, שזה המונח השגור בדברי חקיקה, לא 'פיצוי עונשי', כך שיקבע בסכום שאינו עולה על 20 מיליון שקלים לכל תובע, תשולם אגרה מופחתת לפי פרט 3 או פרט 10 לתוספת. כמו כן אנחנו מבקשים לקבוע שזה יחול על תביעות תלויות ועומדות בבית משפט".
144. נוסח הטיוטה תוקן כך שבוצעו בתקנה 3א שני שינויים עיקריים:
א. סכום תביעה מופחת אגרה עלה מ-10,000,000₪ (בטיוטה)
ל-20,000,000 ₪ (בתקנה).
ב. בטיוטה נכתב כי הפחתת האגרה תהיה לתביעה של עד 10,000,000 ₪ לתביעה ובתקנה עצמה הועלה הרף והועמד על 20,000,000 ₪, לכל תובע.
145. לשון התקנה וההבדל בין הנוסח הטיוטה לבין התקנה שחוקקה בסופו של יום מלמדים שהסכום של 20,000,000 ₪, איננו מספר רנדומלי, שנשלף מן השרוול, כלאחר יד, אלא סכום שהמחוקק קבע לאחר מחשבה, כלומר: זהו הסכום שהמחוקק קבע כסביר, שכן רק מעליו יש לשלם אגרה לפי תקנה 6 לאותן התקנות.