187. כך או כך, מאחר ואין חולק כי אף אחד מן התובעים לא שילם את האגרה על החלק העולה על 20,000,000 ₪ – יש לקבוע כי הם אינם זכאים לסכום זה.
188. עם זאת, דומה שהתובעים זנחו בסיכומיהם את הסכום הנ"ל (210 מיליון ₪) והם הציגו מספר גרסאות שונות לסכומים המבוקשים על ידם, מבלי שהוגשה על ידם כל בקשה לתיקון כתב התביעה. כך, בסעיף 30 לסיכומים מבקשים התובעים סכום של 320 מיליון ₪; בסעיף 90 מבקשים התובעים סכום של 110 מיליון ₪; ובסעיף 318, מדובר על סכום של 202,340,556 ₪; בסעיף 320 לסיכומים מבקשים התובעים סכום של 90 מיליון ₪; ובסעיף 351 לסיכומים מבוקש סכום של 180 מיליון.
189. טענה נוספת העולה מסיכומי התובעים היא, כי אם לא ייפסק פיצוי עונשי בסכום העולה על 40 מיליון ₪, אזי, בשל העובדה שהתובעים מקבלים תגמולים בשל האירוע מאת המוסד לביטוח לאומי, הרי שהתוצאה תהיה כי הנתבעים לא ישלמו סכומים כלשהם. על כך, משיבה הנתבעת, כי היא סבורה שאין להשית עליה כל פיצוי. אך, בכל מקרה, פיצוי עונשי נפסק ביחס למעשה, ולא ביחס למעגל הניזוקים שהתובעים טוענים לו.
190. יוזכר עוד, כי הסיכומים אינם מתייחסים אל הנתבעים 3-8 (אלו המפגעים עצמם) ואל חיובם בפיצויים עונשיים, מה גם שלא הוטלה עליהם אחריות, ועל כן, לא ברור אם קיים בכלל מקור חוקי לחייבם בפיצויים אלו.
191. מעבר לכן, ולגופו של עניין, סבורה הנתבעת כי מסקנת התובעים בעניין התיקון לתקנות האגרות, היא מרחיקת לכת, וכי אין לקרוא לתוך התיקון יותר ממה שיש בו,
--- סוף עמוד 60 ---
והוא – הרצון להקל על קבוצת התובעים נפגעי פעולות איבה בהגשת תביעות, מבחינת תשלום האגרה; אין בכוחן של תקנות האגרות להעניק או לשלול עילת תביעה שאינה קיימת בדין, וממילא, לבית המשפט שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לאופן החיוב בפיצויים, עונשיים ולא עונשיים.
192. ספק אם מחוקק המשנה נתן דעתו לבסיס העיוני של עצם הענקת פיצויים עונשיים, ומכל מקום, לא הובאו כל ראיות באשר לכוונתו של מחוקק המשנה בסוגיה זו. התובעים הסתמכו בטיעוניהם בסיכומים על טיוטת תקנות האגרות, על דברי ההסבר לתקנה ועל פרוטוקול ישיבת ועדת חוקה ומשפט בעניין. לטענת הנתבעת, מסמכים אלו לא הוגשו כראיות – לא על ידי עורכיהם ולא בכלל – ולא ניתן להסתמך עליהם כראיה בעלת משקל כלשהו, ולפיכך, לא ניתן ללמוד מהם על כוונת מחוקק המשנה.
193. באותה מידה, ניתן לטעון כי מחוקק המשנה נקב בסכום של 20,000,000 ₪, אך ורק משום שזהו סדר הגודל של הסכומים שהופיעו בכתבי התביעה שהוגשו עד אותה העת, או משום שרצה לחסוך מבית המשפט מבול של בקשות לפטור מאגרה.