206. גם המונחים שנוקטים התובעים בסיכומיהם – אינם רלבנטיים לענייננו. אין מדובר בשאלת "ניכוי" תגמולים. בניגוד לדין הנוהג בתגמולי מל"ל אחרים, כגון: לנפגעי תאונות
--- סוף עמוד 63 ---
עבודה, הרי שתגמולי המל"ל ומשרד הביטחון המשולמים לתובעים בתיק זה אינם מנוכים מסכום פסק הדין. אלא, הבחירה בידי התובעים היא אם לגבות את סכום פסק הדין (ואז להחזיר למל"ל ולמשרד הביטחון את התגמולים ששולמו), או לוותר על הגביה ולהותיר את התגמולים והזכויות מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה בידיהם. זאת, בהתאם לסעיף 17(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
207. לאור הוראותיו המפורשות של סעיף זה, שאלת התגמולים שמקבלים התובעים מאת המדינה, בחירתם במסלול כלשהו, וטענותיהם כלפי עמדת המדינה – אין בה כדי להשפיע על אופן פסיקת הפיצוי על ידי בית משפט.
208. באשר לטענת התובעים כי הפיצוי העונשי (הנתבע על ידם בתביעה זו) שונה במהותו מהתגמולים שהם מקבלים ממוסדות המדינה, וכי אין מדובר בכפל פיצוי או בכפל חיוב, שבגינו יידרשו להחזיר את התגמולים למדינה, תשיב הנתבעת כי לשון הסעיף הנוגע לכפל התגמולים ברורה, והמבחן היחיד הרלבנטי הוא האם הזכאות לפיצויים מכוח חוקים שונים הייתה עקב מאורע אחד. לצורך בחינת תחולתו של סעיף 36 לחוק הנכים, אין בוחנים את אופי התגמולים המשולמים על פי החוקים השונים, מטרתם או מקורם – אלא רק אם גם הם וגם הפיצויים הנפסקים על ידי בית המשפט, משולמים בגין אותו אירוע.
יא. עקרונות הפיצוי העונשי – כללי
209. הפיצויים העונשיים הינם פיצויים שעל המזיק לשלם לניזוק, בסכום שאינו משקף הערכה של הנזק שגרם המזיק לניזוק על ידי העוולה, אלא בא להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה, ובכך לבטא סלידה ממנה. בהקשר זה מטשטשים הפיצויים העונשיים את האבחנה המקובלת בין מטרת המשפט האזרחי, שהיא פיצוי הקרבן, לבין מטרת המשפט הפלילי, שהיא ענישת הפושע.
210. למעשה, מצויים הפיצויים העונשיים, במעין "שטח מפורז", והתומכים בהם רואים אותם כמקדמים שתי תכליות ענישה: הוקעת המזיק ומעשהו, מזה; והרתעה יעילה, מזה.
211. ראיתי, כבר בשלב זה של הדיון, להביא מעט ציטוטים מספרו היסודי והמסכם של פרופ' ישראל גלעד, דיני נזיקין – גבולות האחריות (תשע"ב-2012).
--- סוף עמוד 64 ---
212. בבסיסם של הפיצויים העונשיים עומדים, אפוא, עקרונות זרים, לכאורה, לדיני הנזיקין המסורתיים. אולם, דומה כי הם מוצדקים במקרים של עוולה נזיקית חמורה או פגיעה קשה בזכות חוקתית, במקרים בהם אין די בסנקציות של המשפט הפלילי.