262. יצוין כי בעבר, הייתה קיימת גישה שונה בפסיקה הישראלית, אשר שללה הכרה בקיומם של פיצויים עונשיים. כך למשל, בע"א 3654/97 קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ, פ"ד נג(3) 385, מציין כב' השופט אנגלרד, בהערת אגב, כי – "בניגוד למקובל בארצות-הברית, אין בתי-המשפט בישראל נוהגים לפסוק פיצויים עונשיים".
263. פרשת אטינגר הייתה הפעם הראשונה בה דן בית המשפט העליון, באריכות, בשאלת הפיצויים העונשיים, וציין כי קיימים נימוקים בעלי משקל לטובת הכרה בסמכות לפסוק פיצויים עונשיים, במקרים בהם "התנהגות המזיק היא חמורה במיוחד או שיש עמה פגיעה קשה בזכויות חוקתיות". באותו המקרה, לאחר סקירת המצב המשפטי בישראל
--- סוף עמוד 80 ---
ובארצות אחרות, השאיר בית המשפט את שאלת הסמכות לפסוק פיצויים כשאלה הצריכה עיון, משום שהוא לא נדרש להכריע בסוגיה במקרה שבפניו.
264. פסק הדין בפרשת מרציאנו, אשר ניתן על ידי כב' השופט אליקים רובינשטיין, היה זה אשר קבע לבסוף את ההלכה המחייבת לעניין הסמכות לפסוק פיצויים עונשיים ולעניין השאלה מתי ייפסקו פיצויים כאמור.
265. בהתאם לפסק הדין האמור, הרציונל לפסיקת פיצויים עונשיים, קרי, עונש והרתעה, חל "במקרים חמורים במיוחד או של פגיעה קשה בזכויות חוקתיות, ויש בו כדי לחזק הרתעה יעילה בשעה שאין המשפט הפלילי חל".
266. מעתה והלאה, נקבעה ההלכה כי לבתי המשפט אכן ישנה סמכות לפסוק פיצויים עונשיים, אך אלו ייפסקו רק במקרים חריגים, מקוממים ומסלידים במיוחד, ובפרט כאלה שיש עמם זדון (לסקירה נרחבת ומקיפה של התפתחות הפסיקה הישראלית בנושא הטלת הפיצויים העונשיים ראה גם פסק דינו של עמיתי, כב' השופט רם וינוגרד, בת.א. 3795/03 עיזבון המנוחה נואל אבו ג'אבר נ' אפרים תוהמי (11.12.06).
267. יצוין כי בשנת 2001, הועלתה הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין, לצורך עיגון הסדר פיצויים עונשיים בחוק, היא הצעת חוק פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (תיקון – פיצויים עונשיים), התשס"ב-2001. אך, זו נדחתה, בסופו של דבר.
268. גם בנוסח הראשוני של תזכיר הצעת חוק דיני ממונות נכללה הוראת סעיף 564, שעסקה ב"פיצויים מוגברים". נוסח זה הוגש גם כהצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (תיקון מס' 10) (פיצויים שאינם תלויים בנזק), התשס"ה-2004 (ה"ח הכנסת 59 1.12.04, בעמ' 38).
269. לפי הצעה זו היה אמור להתווסף לפקודת הנזיקין סעיף 76א, שעניינו "פיצויים מוגברים", ולפיו רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בסכום של עד 100,000 ₪ בגין "פיצויים שאינם תלויים בנזק" אם מצא שהעוולה שעיקר כוונתו של המזיק הייתה לפגוע בניזוק.