277. בת.א. 2233/04 (שלום פ"ת) אשואל זכריה נ' וסקר שמעון, בו הורשעו הנתבעים בתקיפת התובע, בשתי הזדמנויות שונות, קבע בית המשפט כי על הנתבעים לפצות את התובע בפיצויים עונשיים, בסך של 60,000 ₪, בגין שני מקרי תקיפה.
278. ברע"א 1497/06 פלוני נ' פלוני, אישר כב' השופט – כתוארו אז – אליקים רובינשטיין פסק דין בו נכלל פיצוי עונשי של 15,000 ₪ בגין מעשה מגונה שביצעו הנתבעים בילד בן 4, עת הועבר לטיפולם כמשפחה אומנת.
279. בע"א (מחוזי מרכז) 3788/06 ויסמן ליאור נ' בן דוד תום, קבע בית המשפט כי הנתבע, אשר זייף את שעון מד האוץ ברכב אותו מכר לתובע, ישלם לתובע 10,000 ₪ בגין פיצויים עונשיים, וזאת בנוסף להפרש בין שוויו האמיתי של הרכב במועד הרכישה לסכום אותו שילם התובע. הנתבע בתיק זה לא הורשע בפלילים.
280. תמ"ש (י-ם) 1288/03 א.ס.ה. נ' א.ס.א. דן במוסלמי שגירש את אשתו על כורחה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לפצות את האישה בסכום של 15,000 ₪, בהם נכלל גם רכיב של פיצויים עונשיים. בפסק הדין, ציטט השופט את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ע"א 1059/94 (מחוזי ת"א) פריד ג'אבר נ' עטפה ג'אבר, בו נפסק כי – "אקט הגירושין, גם אם הושג בהסכמה מלאה, הוא חוויה קשה ומכאיבה לכל
--- סוף עמוד 83 ---
אחד מבני הזוג. קשה הדבר שבעתיים כאשר הגירושין נכפים בשרירות הלב. גירוש אשה בעל-כורחה, הוא תופעה הנוגדת את התשתית הנורמטיבית של חברה מתוקנת. משום כך, מן הראוי לפסוק פיצויים עונשיים, שיש בהם מרכיב מחנך ומרתיע".
281. בת"א (מחוזי ירושלים) 4158/02 עיזבון המנוח פלוני נ' משטרת ישראל, דן בית המשפט בתביעת פיצויים של עיזבון המנוח, אשר נרצח על-ידי שוטר בתפקיד, עת נכנס למקום עבודתה של אשתו, וירה למוות בה ובמנוח, שנחשד כי הינו מאהבה. לאחר הרצח הכפול, שם קץ לחייו. הירי בוצע בנשקו האישי, שהוחזר לו מוקדם מהמותר, על אף תלונותיה של אישתו על אלימות כלפיה והסכנה הנשקפת לה מבעלה. בית המשפט קבע כי משטרת ישראל נהגה ברשלנות רבתי, אשר נבעה משיקולים של טיוח והגנה על שוטר שסרח. חרף זאת, קבע בית המשפט כי המקרה "אינו חורג מתחום הרשלנות ואינו מצדיק הטלת פיצויים עונשיים".
282. בת.א. 6436/04 קקון נ' ספקטור (2009), קיבל ביהמ"ש תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח אלקטיבי, אשר הותיר את התובע נכה 100%, וקבע כי הרופא, אשר הורשע בזיוף טופס ההסכמה לטיפול, התרשל בהחלטה על קיום הניתוח ובאי היוועצות במומחים ועריכת בדיקות טרם עריכת הניתוח. בפסק דין זה, התבקשו פיצויים עונשיים. נפסק, כי על אף שהנתבע התרשל בביצוע הניתוח, אין מקום לקבוע כי היה בעל כוונה, או זדון חלילה להזיק לתובע. אכן, הנתבע פעל שלא כרופא סביר, ואף זייף את טופס ההסכמה לניתוח; אולם, אין מדובר בהתנהגות המכוונת לגרום נזק, המצדיקה השתת פיצויים עונשיים. פסק הדין הוזכר על ידי הנתבעת.