314. הטעם לכך הוא, כי ייתכן ומודעותו של המסייע משתרעת ביחס לעבירה שהיא קלה יותר מהעבירה אותה ביצע בפועל המבצע העיקרי, ולא ניתן לייחס את אותה המודעות המיוחסת למסייע, גם לעבירה החמורה יותר, שבפועל בוצעה. וכי מי לידינו יתקע כי המסייע לא התכוון לסייע רק לעבירה הפחותה בחומרתה?!
315. לגבי הפיגוע דנן, נקבע שלא הוכחה כוונתו של האיש מרואן ברגותי, לסייע בביצוע פיגוע ספציפי. מחמת כן, לא יוחסה למרואן ברגותי, עבירת הסיוע לגבי הפיגוע הנדון בענייננו.
316. על כל פנים, על פי המצב המשפטי שבפניי כרגע, הוכחה ידיעתו של מרואן ברגותי לגבי כוונת המפגעים לבצע עבירות סתם אך לא הוכחה כוונתו לבצע עבירה מסוימת; מרואן ברגותי ידע כי חוליות הטרור שתחת אחריותו מבצעות פיגועי טרור באופן כללי, אך לאו דווקא רצח מן הסוג שהתבצע כאן, כאשר ברור שהטרור מכוון לפי יהודים/ישראלים.
--- סוף עמוד 92 ---
317. אולם, אין הדבר מבטל את מודעותו של מרואן ברגותי לשימוש שנעשה בכסף ובכלי הנשק אשר סופקו על ידו לחוליות הטרור, ובפרט החוליות עליהן פקדו אבו סטחה ואחמד ברגותי (קרובו). מרואן ברגותי היה מודע לכך שהשימוש שנעשה בכספו ובאמצעי הלחימה שהעביר, הוא ביצוע פיגועי טרור, יהיה אפיונם הספציפי אשר יהיה. על כן, נקבעה מודעתו למעשים שהביאו למותם של שלושה יהודים ישראלים, שעיזבונם הם התובעים 1, 2 ו-5, ועל כן נקבעה אחריותו, מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין, ואין בכך כל סתירה לזיכויו מעבירת הסיוע, במישור הפלילי.
318. האם מספיקה מודעות זו, לעבירה שאיננה מסוימת, בכדי לייחס זדון למי שנקבע אשמו, מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין?
319. התשובה לכך תלויה בחלופת הפעולה, מכוחה נקבעה אחריותו של המזיק בהתאם לסעיף 12 לפקודה, מפני שחלופות הפעולה השונות לפי סעיף 12 נבדלות זו מזו ביסודות הנפשיים הנדרשים להחלתן.
320. כך נכתב בע"א 3024/10 ויינר נ' מויאל (2013) (להלן – "פרשת ויינר"), בפיסקה 27 לפסק הדין (פסק הדין נכתב על ידי כב' השופטת – כיום הנשיאה – אסתר חיות, שלדבריה הסכימו כב' השופט – כיום המשנה לנשיאה – חנן מלצר, וכב' השופט עוזי פוגלמן):
"חלופות הפעולה השונות שמונה סעיף 12 (המשתף עצמו, המסייע, המייעץ, המפתה, המצווה, המרשה והמאשר) נבדלות זו מזו במידת התרומה ובמידת ההשתתפות שלהן במעשה העוולה שביצע המעוול העיקרי, וכן הן נבדלות זו מזו ככל שהדבר נוגע לנקודת הזמן שבה הן מתרחשות. כך, למשל, ברור כי מי ששידל או פיתה את המבצע העיקרי לבצע את מעשה העוולה עשה כן טרם שנתבצעה ויש לו על כן מעורבות בביצוע האקט העוולתי עצמו. כך גם מי ששיתף עצמו במעשה או במחדל בשלב שבו הם 'עומדים להיעשות' או מי שבאותו השלב סייע, יעץ, ציווה או הרשה את עשייתם. לעומת זאת, עולה מלשון הסעיף קטגוריה נוספת של מי ששיתפו עצמם במעשה או במחדל העוולתי לאחר שנעשה וכן מי שאישרו אותו בדיעבד (הנוסח המקורי של הפקודה עושה בהקשר זה שימוש במונח Ratification)".