349. שלוש המשמעויות הללו, מבהירות יפה כי "רשלנות", במובנה המשפטי, הינה התנהגות החורגת מסטנדרט ההתנהגות של אדם סביר, יהיה הטעם לחריגה זו אשר יהיה, וכך גם אם הטעם להתנהגות נעוץ בכוונת מכוון.
350. זו היא גם דעת המלומד מ' ויסמן בספרו, תביעות רשלנות בנזיקין (עמ' 419):
"הרשלנות בדיני הנזיקין שונה מזו שבפלילים בהיותה יסוד אובייקטיבי בכללו המתייחס לחריגה מסטנדרט ההתנהגות הראוי לדעת בית המשפט, ללא נפקות ליסוד הנפשי של המזיק המתלווה לחריגה זו. משום אופייה האובייקטיבי והאינדפרנטי לאספקט הנפשי, של עוולת הרשלנות, ניתן לטעון כי לדידה, להבדיל מן המצב בפלילים, אין זדון ורשלנות הנחות אלטרנטיביות בהכרח. הרי הפרת חובת הזהירות שבהתנהגות המזיק היא שהופכת המקרה לסיטואציה של רשלנות המנוי בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין ולא היסוד הנפשי המתלווה להפרה זו. לפיכך אין מניעה גם מקום בו הנזק הוא תוצאתו של מעשה רצוני – למנותו במסגרתה של עוולת הרשלנות".
351. ניתן לומר, אם כן, כי המונח המשפטי-נזיקי "רשלנות", משמעותו "סטנדרט התנהגות שאיננו סביר". בירור מצבו הנפשי של מבצע הפעולה (או המחדל) אינו רלוונטי, אלא אופי המעשה באותן נסיבות יקבע, האם אכן מדובר ברשלנות. לכן הרשלנות, בהקשר זה, יכולה להתגבש אף במעשה מכוון.
--- סוף עמוד 103 ---
352. בספר דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית (עורך: גד טדסקי), מנתח ד"ר מישאל חשין את "תיאוריית הכוונה", בציינו כי דעתו נוטה לתפיסה (שאינה מקובלת על הכל) כי הרשלנות: "עניינה בחריגה מרמת התנהגות ראויה הנקבעת מעת לעת ע"י בתהמ"ש; שאין זה תנאי לביצועה כי המעשה , יסוד הקובלנה, ייעשה ב'רשלנות' (במשמעות המקובלת של דיבור זה, כשהוא בא בסולם המושגים של 'כוונה' ו'פזיזות'), ויש שתכסה העוולה אף מעשים הנעשים ב'כוונה' או ב'זדון'. כל אימת שפלוני עושה מעשה כלשהוא הגורמת נזק לאלמוני, וביהמ"ש מוצא כי אותו מעשה חורג מרמת-התנהגות שמן הראוי לה שתשמר על ידי החברה (קרי: התנהגות 'בלתי סבירה'), יתחייב פלוני בעוולת הרשלנות" (שם, בעמ' 89, המצוטט גם בפרשת פלוני הנ"ל, בפסקה 13).
353. הפסיקה הכירה אף היא בכך כי רשלנות יכולה להתבצע אף במעשה מכוון. כך נקבע גם בע"א 6649/96 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עופרה גלעד פ"ד נג(3), 529, בעמ' 546:
"כבר נקבע, באופן עקרוני, כי המושג 'התרשלות' כולל גם מעשים מכוונים".
354. גם בע"א 1081/00, 1279/00 אבנעל נ' מדינת ישראל, הכיר כב' הנשיא אהרן ברק במעשה מכוון, כהתנהגות העשויה להוות התרשלות, המקימה אחריות בנזיקין בציינו (פיסקה 16 לפסק הדין; ההדגשה הוספה):