391. ברם, בנסיבות המקרה שבפניי, סביר מאוד להניח כי אילו לא היה מראש, רצון בליבם של אנשי הנתבעת, כי האמצעים שניתנו על ידם לארגוני הטרור, אכן ישמשו לביצוע פיגועים, הרי שהם גם לא היו מאשרים פעולות אלו בדיעבד, ואולי אף היו מבקרים את מבצעי הפיגוע, דבר שלא עשו (וראה בעניין זה קביעותיי בפסקאות 216-217 להחלטה מיום 22.9.14).
392. סבירות זו מעבירה את התובעים אל רף ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי (ראה בעניין זה את דבריה של אור קרסין בעמ' 585 למאמרה, לפיהם: "מתוך טשטוש גבולות הטמון בפיצוי העונשי הועלתה טענה שלפיה עוולות אזרחיות הופכות באמצעות הפיצוי העונשי למעין עבירות פליליות, ללא ההגנות הפרוצדורליות שמעניק הדין הפלילי... ואמנם בדרך כלל הפיצוי העונשי אכן ניתן ללא הגנות פרוצדורליות המאפיינות את השתת הסנקציה הפלילית. ברם, בניגוד לסנקציה העיקרית של המשפט הפלילי – המאסר – הפיצוי העונשי איננו שולל את חרותו של המזיק").
393. הבדל נוסף קיים בין הכרעת הדין בעניינו של מרואן ברגותי לבין המקרה דנן, הוא האשרור בדיעבד, כפי שיוסבר, עתה.
--- סוף עמוד 112 ---
394. מפסקאות 85-86 להכרעת דינו של מרואן ברגותי עלה, כי זה הוא תיאור נסיבות ביצוע הפיגוע, כפי שהובא בפני בית המשפט:
"אחמד ברגותי סיפר בחקירתו כי מסר את רובה ה-MP5 שלו לאבו סטחה, לאחר שאבו סטחה ביקש זאת עבור החוליה שלו, וכעבור זמן מה, שמע מאבו סטחה, וגם בחדשות, כי חברי החוליה שלו ביצעו פיגוע בו הרגו 3 יהודים ליד בית עור (הודעה ת/165א' עמ' 2, שהוגשה על ידי רס"ר מזרחי בעמ' 184). גם אבו סטחה סיפר בחקירתו, כי קיבל מאחמד ברגותי את רובה ה-MP5 ומחסנית מלאה כדורים, ומסר אותם לשניים מהחוליה שלו: חוסאם ופיראס. השניים סיפרו לו כי ביצעו את הפיגוע ליד בית עור, בו נהרגו 3 ישראלים (הודעה ת/156ב' עמ' 3, שהוגשה על ידי החוקר דהן בעמ' 198).
מבצע הפיגוע, חוסאם שחאדה, אישר בחקירתו כי הוא ואחר ביצעו את הפיגוע ליד בית עור בכביש 443, בסמוך לתחנת הדלק "דור", כאשר ירה במכונית לבנה מסוג "פאסאט" (ראה התצלומים). הוא ציין כי את הירי ביצע ברובה ה-MP5 שקיבל מאחמד ברגותי, ושותפו לפיגוע היה מצוייד בקלצ'ניקוב. למחרת שמע שחאדה בחדשות כי נהרגו 3 ישראלים כתוצאה מהפיגוע, ודיווח על כך לאחמד ברגותי, שהעביר את הדיווח לנאשם (הודעה ת/160א' עמ' 4-5, שהוגשה על ידי דהאן בעמ' 198). שחאדה סירב להשיב על שאלות בעדותו. לפיכך הוכרז כעד עוין והוגשו הודעותיו ת/160א'-ג'. כמו כן הוגשו כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו (ת/159א'-ד'). הוא אמר בעדותו אך ורק: 'אני סיפרתי מה שהיה ולא רוצה להגיד כלום' (עמ' 73). שחאדה הורשע בביצוע פיגוע זה.