יז.3 שאלת קיזוז הפיצויים העונשיים מתוך תגמולי המל"ל
יז.1.3 טענות התובעים
450. טענות התובעים בהקשר זה כללו ניתוחים כלכליים ואחרים של סיכויי ההמלטות של הנתבעת מתשלום בגין פשעה. לטענתם, קיימת דיסציפלינה משפטית השייכת לתחום המחקר הכלכלי של המשפט, והגורסת כי מטרתו העיקרית של הפיצוי העונשי היא הרתעת מעוולים עתידיים. חוקרים כלכליים של המשפט סבורים כי בחישוב סכום הפיצוי העונשי יש להתחשב גם בסיכויי ההמלטות של המעוול מן האחריות, ולגזור מסיכוי זה את סכום הפיצוי העונשי, בהתאם לנוסחה כלכלית.
451. הרציונל העומד בבסיס גישה זו, הוא הרתעה, באמצעות מכשיר כלכלי, המעריך את סיכויי ההמלטות של המעוול מן הדין, וכפועל יוצא, מכפיל את הנזק שגרם המעוול בסיכויי ההמלטות, כך שבמקרה וייתפס המעוול וייפסקו לו פיצויים בסכום שהוא נמוך מן המכפלה האמורה, כי אז, ייצא שכרו בהפסדו.
452. בעניין סיכויי ההימלטות, יש לזכור כי הטרור מעצם הווייתו מתנהל במחשכים, בסודיות ובמידור, באופן המקשה עד מאוד את הוכחת האחראים לו. כמן כן, שיטות ואמצעי החקירה שהופעלו על הרוצחים ושותפיהם, אינם מוקנים לתובעים במשפט אזרחי, ואינם קיימים בו. העדר אמצעי חקירה במשפט האזרחי, רק מעצימים את הקושי ההוכחתי.
--- סוף עמוד 126 ---
453. מכל הסיבות המנויות לעיל, התובעים מעריכים את סיכויי ההימלטות של הנתבעת 1 מחיובה באחריות בגין פעולת הרצח, בלפחות 90%. בהתאם, הפיצוי העונשי צריך להיות לכל הפחות מכפלת תשע של הפיצוי הנזיקי המבוקש, כדי לאזן את תוחלת הסיכון של הנתבעת 1.
454. חישוב על הצד הנמוך ביותר של הנזק מלמד כי הנזק עומד על 10,000,000 ₪, ובהתאם מכפלת סכום הנזק כקביעת בית המשפט בתשע , תעמוד על לפחות 90,000,000 ₪. זה הוא הסכום המבוקש על ידי הנתבעים, כפיצוי עונשי, מאת הנתבעת.
יז.2.3 תשובת הנתבעת
455. הנתבעת התמקדה בנושא קיזוז הפיצוי העונשי מסכומי תגמולי המל"ל ומשרד הביטחון, בהתאם לסעיף 36 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). תגמולי המל"ל ומשרד הביטחון המשולמים לתובעים בתיק זה אינם מנוכים מסכום פסק הדין, אלא הברירה בידי התובעים היא זו: אם לגבות את סכום פסק הדין, ואז להחזיר למל"ל ולמשרד הביטחון את הסכומים ששולמו, או לוותר על הגבייה, ולהותיר בידיהם את התגמולים והזכויות מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
456. כזכור, טענתם של התובעים היא, כי אם לא ייפסקו לטובתם סכומים "משמעותיים", אזי קיימת אפשרות כי הם לא יבקשו לגבות מהנתבעים את הסכום שייפסק, כדי שלא לאבד את הזכאות לתגמולים שהם מקבלים ממדינת ישראל (כך בסעיף 272 לסיכומיהם). על טענה זו עונה הנתבעת, כי קיים טעם לפגם בהעלאת טענה כזו, כדי להרים בעזרתה את גובה הפיצויים הנפסקים לטובת התובעים. העובדה ש"שפר" גורלם של התובעים, ויש להם מיטיבים אוטומטיים (קרי: חוק נפגעי האיבה), להבדיל מתובעים רבים בתביעות נזיקין, איננו יכול להיות שיקול להפלות אותם לטובה, ולפסוק להם פיצוי גבוה מן הפיצויים הראויים להיפסק במקרים דומים.