כמובן שדברים אלו אינם באים לפגוע בהמחאת זכויות התביעה בין ספק אחד למישנהו ובתנאי שהמחאת הזכויות תעשה על פי הדין הרלבנטי. ודוק, כאשר מומחית זכות מנושה אחד למשנהו, ברי שזכותו של הממחה פוקעת ולא עומדת לו עילה למימוש זכות התביעה כנגד החייב (ראו סעיף 2 לחוק המאת חיובים, תשכ״ט- 1969 ; ע״א 41/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהליים של אלקטרוג׳ניקס (ישראל) בע״מ ואח׳ נ׳ אלסינטבע״מ ואח׳, פ״ד כט(1) 121 (1974)). עוד נזכיר כי ההתקשרות בין ה״ספק״ לאניה יכולה להיעשות באמצעות שלוחים, בין שלוח של הספק הפועל בשמו ומעשיו מחייבים ומזכים את הספק, ובין על ידי שלוח של האנייה. עם זאת ברור כי התקשרות שכזו מחייבת הוכחת יחסי השליחות, הוכחת היקף סמכויותיו של השלוח וברי כי השלוח אינו רוכש זכויות עצמאיות בנושא השליחות.
האם התובעת היא הספק
25. לאור האמור, נבחן מיהו הספק במקרה הנוכחי. בחינה זו תעשה לאורם של מסמכי ההתקשרות השונים. ויודגש, מעמדו של כל אחד מהספקים בשרשרת ההתקשרות שהביאו לאספקת הדלקים לאנייה עשוי להשתנות בשים לב לנסיבותיו של כל מקרה. כך למשל, ייתכן מצב שבו האנייה ובעליה יפנו לסוחר על מנת שייצג אותם ויתווך בינם לבין הספק. במצב זה, עילת התביעה למימוש השעבוד עומדת לספק ולא למתווך. מאידך, אם האנייה פונה לסוחר ומתקשרת עמו בהסכם אספקה, אין בעובדה שאותו סוחר פנה לסוחרים או לספקי משנה, כדי להקנות להם זכויות, שכן ההסכם היה עם הסוחר הראשון (השווה החלטתי בתיק 34439-02-12 .Nova Bunkers S.A נ׳ האנייה 23/2/12) Pelagos)).
בהערת אגב אזכיר כי טיבה של ההתקשרות עשוי להיקבע על פי הדין החל עליה, אולם איש מהצדדים לא טען כי על ההתקשרות של האנייה עם מי מהספקים חל דין זר. לא כל שכן, לא הובאו עדויות על הדין הזר, ועל-כן אבחן את ההתקשרות על פי הדין הישראלי - הוא דין הפורום.
26. מתצהירו של מר קפלוניטיס, מנהל בחברת Tomasos Brothers (סומן נ/1), עולה כי ביום 16/12/11 פנתה חברת הניהול של האנייה ^M.B.S והזמינה ממנה אספקה של 550 טון דלק (סעיף 2(a) לתצהיר). הפנייה הייתה לרכישת דלק ולא לתיווך ברכישה. באישור ההזמנה (סומן נספח 1 לנ/1) נרשם כי הקונה הינה חברת הניהול או האנייה וגורמיה וכי המוכרים (sellers) הם M.B.S. עוד נרשם כי הספק הפיסי (PH. Supplier) הינה Stena. בהזמנה נרשם מפורשות: In accordance with your instructions received as bunker buyers," we hereby confirm to have concluded as sellers the following ."[...] bunker stem
משמע, M.B.S מאשרת כי היא מוכרת הדלקים. אמנם M.B.S מאשרת כי רכשה את הדלק, אולם על פי ההסכם בינה לבין גורמי האנייה, M.B.S היא המוכרת.
אין בפניי כל הסכם התקשרות, בין ישיר ובין באמצעות צד שלישי, בין התובעת לבין האנייה או מי מטעמה.
27. מעיון בהזמנה של M.B.S מהתובעת (נספח 1-A לתצהיר מר בכטיס ת/1) עולה כי הרכישה היא על חשבון- M.B.S Account ו״הספק הפיסי״ הינו Stena. מר בכטיס, העד מטעם התובעת, אישר בחקירתו כי בהזמנה לא צוין דבר בנוגע לכך שהרכישה היא גם על חשבון האנייה ובעליה, אלא היא על חשבון M.B.S בלבד (עמ׳ 12). עוד אישר מר בכטיס כי ההזמנה נשלחה בעקבות שיחה עם נציגת M.B.S בשם Ansi, כפי שמצוין בכותרתה (שם). משמע, גם התובעת בהתקשרותה עם M.B.S ראתה את M.B.S כרוכשת ולא ראתה את האנייה כרוכשת.
גם אישור ההזמנה (נספח 2-A לת/1) שהוציאה התובעת, מופנה ל- M.B.S ולא לאנייה.
התובעת מציינת מפורשות כי המזמינה הינה M.B.S. וכך נאמר: We are hereby pleased to acknowledge receipt of your order. אין אמירה כי התובעת מקבלת את הזמנת האנייה כפי שהיה צפוי אילו התובעת ראתה ב- M.B.S כמתווכת בלבד (ראו גם תשובות מר בכטיס, עמ׳ 12).
28. התובעת מפנה גם לתנאי המכר אשר מוזכרים בכתב ההזמנה (נספח 4-A לת/1). בתנאי המכר נרשם כי המונח ״הקונה״ כולל את האנייה, הקפטן, הבעלים וכד. תנאי התקשרות אלו חלים בין התובעת ל- M.B.S, אולם אין טענה כי האנייה או מי מטעמה אישר את התנאים. מר בכטיס אישר כי הפנייה הייתה רק ל- M.B.S (עמ׳ 13, 14). יתרה מזו, הוא אישר מפורשות כי תנאי המכר מעולם לא הועברו לאנייה (עמ׳ 14 שורות 14-10).
העד גם הבהיר כי התובעת לא ביקשה אישור של האנייה או מי מגורמיה לעסקה (עמ׳ -15 16) וכל שטען היה כי על פי הנוהג, בקבלת הדלק, יש משום אישור של העסקה ותנאיה. די באמור כדי לקבוע כי בין התובעת לאנייה או מי מטעמה לא נכרת כל הסכם לאספקת הדלק לאנייה ואין כל התחייבות של האנייה לשאת בתשלום התמורה לתובעת או מי מטעמה. לכאורה, די בכך כדי לקבוע שהתובעת אינה ״ספק״ הדלק ועל-כן לא עומדת לה כל עילה למימוש שעבוד ימי על האנייה מכוח הסכם או התקשרות לאספקת הדלק.
29. התובעת סומכת טענותיה גם על מסמכי ההתקשרות עם ספקי המשנה Stena^ Wrist. באישורי ההזמנה (נספחים B1 ,A2 לתצהיר מר בכטיס ת/1) מצוין כי חברות אלו הן המוכרות,
Stena היא הספק והרכישה היא על חשבון (Account), בין היתר, האנייה ובעליה. גם חשבוניות התובעת ו- Wrist מופנות בין היתר אל האנייה ובעליה. באישורי ההזמנה מצוין במפורש כי הרכישה כפופה לתנאים ומגבלות של הספק - "Buying on supplier T&Cs", דהיינו התנאים והמגבלות של Stena. בחקירתו בעניין זה ציין מר בכטיס כי ככל הנראה מדובר בטעות בטופס, מאחר ואמור היה להיות מצוין כי המכירה כפופה לתנאים ומגבלות של התובעת, שהיא הספק (עמ׳ 22).
באישור של Stena על הזמנת הדלקים על ידי Wrist (נספח B3 לתצהיר מר בכטיס ת/1)
מצוינת האחרונה כקונה, בעוד המוכרת, הספקית והסוכנת (Agent) היא Stena. חשבונית Stena (נספח B3 שם) מופנית אל Wrist בלבד.
30. השוואת החשבוניות שהוצאו במסגרת שרשרת עסקאות אספקת הדלקים הנדונה מעלה, כי מדובר בסכומים שונים ההולכים וגדלים. כל מוכרת בשרשרת העסקאות גבתה את העמלה שלה בגין העסקה עמה. כך החשבונית של Stena המופנית אל Wrist (נספח B3 ל-ת/1) הינה על סך $383,033.46 ; חשבונית Wrist לתובעת (נספח B1 שם) הינה על סך $384,047.74 ; חשבונית התובעת ל- M B S (נספח A3) היא על סך $386,414.42 ; ואילו חשבונית M B S אל הנתבעת (נספח 3 ל- נ/1) היא על סך $389,892.62.
31. מהמסמכים עולה גם כי זהות מוכר הדלקים השתנתה בהתאם לשרשרת העסקאות. M.B.S היתה המוכרת הראשונה, אחריה התובעת, Wrist ו- Stena. לעומת זאת Stena מצוינת בכל המסמכים כספק. Stena היא גם זו שסיפקה את הדלקים בפועל לאנייה.
כן עולה מאישורי ההזמנה ומהחשבוניות השונות כי בעוד M.B.S ו- Stena רואות רק את קוני הדלקים כחייבים בתשלום בגינם, התובעת ו- Wrist רואות גם באנייה ובעליה כבעלי חוב. נזכיר בעניין זה כי בעדותו ציין מר בכטיס כי התובעת ו- Wrist שייכות לאותה קבוצה (עמ׳ 31). עוד עולה מהאישורים השונים כי בכל העסקאות צוין באופן אחיד כי הן כפופות לתנאים ולמגבלות של הספק הפיסי, דהיינו Stena. רק מר בכטיס טען, כאמור, כי מדובר בטעות בטופס שכן העסקה עם התובעת כפופה לתנאים ולמגבלות שלה.
32. מכל אלו עולה כי גם אם Stena^ Wrist ראו באנייה ובגורמיה כאחראים לחיוב הרי שגם ספקיות אלו לא התקשרו ישירות עם האנייה או מי מטעמה ומכל מקום, אף אחת מהן לא הציגה עצמה לאנייה כפועלת בשמה ובשליחותה של התובעת.
הסכמה לשעבוד?
33. התובעת מפנה גם לאשור האספקה Delivery Receipt (נספח C לת/1). מדובר במסמך של Stena שעליה חתם נציג האנייה (כנראה הקפטן או מי מטעמו). במסמך זה מופיעים פרטי האספקה, כמויות וכדומה. המסמך אינו כולל כל התייחסות למחיר. בתחתית המסמך נרשם באותיות גדולות For the attention of the Master or Chief Engineer ולאחר מכן מופיעים תנאים שונים. בין היתר נרשם:
"I hereby confirm on Owners behalf that Owners are liable for the debt incurred of Marine Fuels and that Stena Oil AB will have a lien in the vessel for such debt incurred."
התובעת סבורה כי הסכמה זו של האנייה להעניק שעבוד להבטחת חוב האספקה מקימה גם לה זכות שעבוד, שהרי Stena פעלה בשמה ובעבורה.
34. איני סבור, שיש צורך לדון בשאלה האם ככלל יש בדרך זו של החתמה על מסמכי קבלת סחורה כדי להקים שעבוד ימי לטובת הספק בפועל. דומה כי ניתן להשוות את הטענה בדבר הסכמה לשעבוד לטענות בדבר תוקפן של תניות ״שימור בעלות״ בתעודות משלוח וכידוע הלכה היא כי על הטוען לתחולת התניה להוכיח תחילה כי התניה משקפת את אומד דעת הצדדים (השוו ע״א 46/11 ויטה פרי גליל (החדשה) בע״מ נ׳ עו״ד חנית נוב, כונסת נכסים (13/11/2013). מכל מקום גם אם תנית השעבוד משקפת את אומד דעת הצדדים, הרי שהשעבוד האמור הוענק ל- Stena בלבד. אין כל אזכור לשעבוד להבטחת חוב כלשהו לתובעת. הואיל ואין חולק גם כי Stena קיבלה את כספה וכי לא נותר כל חוב ל- Stena בגין אספקת הדלק הרי שאפילו הוסכם על שעבוד להבטחת התשלום הרי שעם סילוק החוב ל Stena פקע השעבוד.
35. לפני סיום אזכיר כי אין חולק ^M.B.S קיבלה את מלוא התמורה בגין הדלק. גם אם קיימת חבות של האנייה או מי מטעמה לספקיות המשנה, הרי שלכל היותר עסקינן במצב של ריבוי נושים, כאמור בסעיף 59 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973. משמע, פירעון החוב לאחד הנושים - בענייננו 7-M.B.S, מפטיר את האנייה מחובה לשאר הנושים.
סוף דבר
36. בשים לב לכל האמור, אני דוחה את התביעה. הערבויות שהופקדו להבטחת שחרור האנייה יוחזרו לנתבעת.
התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עורכי דין בסך של 50,000 ₪. הנתבעת תוכל להגיש פירוט הוצאות ההליך (תרגום ושכר העדים) תוך 10 ימים.
לגבי נזקי המעצר, אינן כלולות בהוצאות המשפט, ועל-כן פתוחה דרכה של הנתבעת לתבוע הוצאות אלו בהליך נפרד.
ניתן היום, כ״ה אדר תשע״ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.
• נוסח מתוקן לאור טעות בשמות עורכי הדין.