תח (חי') 45897-02-12 האונייה M/V EMMANUEL TOMASOS נ' LIMITED O.W. BUNKER MALTA

בית המשפט לימאות בחיפה M/V נ׳ האונייה O.W. BUNKER MALTA LIMITED 45897-02-12 ת״ח EMMANUEL TOMASOS תיק חיצוני: בפני כב׳ השופט רון סוקול בעניין האוניה ״EMMANUEL TOMASUS״ התובעת O .W BUNKER MALTA LIMITED ע״י ב״כ עו״ד דן סלע ו/או ניר ספיר נגד הנתבעת האוניה "EMMANUEL TOMASUS” ע״י ב״כ עו״ד גבריאל דיסני משרד עוה״ד ש' פרידמן ושות׳

פסק דין מתוקן
1. תובענה לתשלום תמורה בגין אספקת דלק לאנייה M/V EMMANUEL TOMASOS. במוקד המחלוקת ניצבת השאלה, מיהו ״ספק״ הדלק שלהבטחת נשייתו מוטל על האנייה שעבוד ימי, או שקמה לזכותו עילה ל״תביעת חפצא״ (Claim In rem).
רקע
2. התובעת, חברה העוסקת בסחר ואספקת דלק לאניות, הינה חברה רשומה במלטה ולה סניף הפועל בעיר פיראוס שביוון. בתוספת התביעה נשוא תיק זה טוענת התובעת כי ביום 18/12/11 סיפקה לאנייה EMMANUEL TOMASOS (להלן: ״האנייה״) דלק בנמל Lome שבמדינת טוגו. הדלק סופק לאנייה באמצעות ספק מקומי בשם .Stena Oil A.B (להלן: ״Stena״).
עבור הדלק שסופק לא קיבלה התובעת, כך לטענתה, כל תמורה. בתביעתה טוענת התובעת כי התמורה עבור הדלק שסופק עומדת על סך של $386,414. לפיכך, עתרה לחייב את האנייה בתשלום התמורה בצירוף ריבית והוצאות משפט ובסך הכל הועמדה התביעה על סך של 1,661,623 ₪ (נכון ליום 25/2/12).
3. תוספת התביעה הוגשה בעת שהאנייה עגנה בנמל אשקלון. בד בבד עם הגשת התביעה, עתרה התובעת גם למעצרה של האנייה. ביום 25/2/12 ניתן צו למעצרה של האנייה ולאחר שבעלי האנייה הפקידו ערבויות מתאימות, ניתנה ביום 27/2/12 פקודה לשחרורה.
4. בשמה של האנייה התייצבה בעלת האנייה, חברת Tomasos Brothers (להלן ״בעלת האנייה״) וכפרה בחוב. עם זאת, בעלת האנייה לא כפרה בכך שהדלק סופק לאנייה במועדים ובכמויות כפי שנטען והמחלוקת נוגעת אך ורק לשאלת זהותו של הספק הזכאי לתמורה.
עיקר המחלוקת
5. כדי להבין את המחלוקת נבהיר, כי בעלת האנייה לא הזמינה את הדלק ישירות מהתובעת וכי בעסקה היו מעורבים גורמים נוספים שמעמד כל אחד מהם שנוי במחלוקת. מתברר כי ביום 16/12/11 פנו נציגי בעלת האנייה לחברת Mediterranean Bunker Services (להלן: ״M.B.S״) והזמינו ממנה את אספקת הדלק לאנייה (נספח 1 לתצהיר נ/1).
במסמך ההזמנה פורטו כמויות הדלק המוזמנות, מועדי תשלום ומחירם של מוצרי הדלק.
כן צוין, כי המוכרת (Seller) הינה M.B.S וכי הרוכשים הינם בעלת האנייה, או חברת הניהול, המפעילה, החוכרת ועוד. בראש ההזמנה נאמר:
In accordance with your instructions received as bunker buyers," we hereby confirm to have concluded as sellers the following
."[...] bunker stem to the debit
עוד צוין, כי הספק בפועל (PH. Supplier) היא חברת Stena. אין כל אזכור של התובעת.
עם זאת, אין חולק, כי M.B.S שמקום מושבה בפיראוס שביוון, פנתה לתובעת והזמינה ממנה את אספקת הדלק לאנייה (נספחים 1-A-2^ A לתצהיר ת/1). ההזמנות מופנות על ידי התובעת ל- M.B.S וכוללות את כל פרטי ההזמנה; כמויות, מחיר, מועד אספקה ומועד תשלום. במסמך שסומן 1-A צוין כי ההזמנה תעשה על חשבון Account של M.B.S. עם זאת, באישור ההזמנה Sales Order Confirmation נרשם כי ההזמנה על חשבון Account של המאסטר, הבעלים, החוכר, האנייה או M.B.S.
6. עוד מתברר כי התובעת מצידה פנתה לחברת Wrist Worldwide Trading Gmbh (להלן: ״Wrist״) לרכישת הדלקים וזו מצדה התקשרה עם Stena (נספחים 1-B-3 ,B-2 ,B לת/1).
עבור רכישת הדלקים שילמה התובעת את מלוא התמורה ^Stena וזו אישרה את קבלת התמורה (ראו אישור שסומן ת/2).
כן מתברר, כי בעלת האנייה שילמה את מלוא התמורה עבור הדלק לחברת M.B.S (נספח 4
לנ/1).
7. יצוין, כי בעת אספקת הדלק לאנייה, כאמור על ידי חברת Stena, אישר קברניט האנייה את קבלת הדלק וחתם על מסמכי האספקה Delivery Receipt (נספח C לת/1).
8. התובעת טוענת כי חברת M.B.S מסרה לה המחאה משוכה על שם חברת Med Bunkers LTD., אולם המחאה זו חוללה והוחזרה בשל העדר כיסוי (נספח D לת/1). בעקבות זאת, נוהל בינה לבין M.B.S משא ומתן שהבשיל לכלל הסכם פשרה. ההסכם כלל את M.B.S, את Med Bunkers .LTD ואת בעלי השליטה בהן (נספח F לת/1). הסכם זה לא כובד והתובעת לא קיבלה את התמורה.
9. בתביעתה טוענת התובעת כי היא זכאית לקבל את התמורה עבור הדלק מהאנייה, שכן עומדת לה עילת תביעת חפצא מכוח חוקי האדמירליות משנת 1840 ו-1861 ומכוח סעיף 41(8) לחוק הספנות (כלי- שיט), התש״ך-1960.
התובעת טוענת כי ממכלול הנסיבות יש לקבוע, כי זכות התביעה עומדת לה הואיל והיא הגורם לאספקת הדלק לאנייה. התובעת היא שרכשה ושילמה עבור רכישת הדלק מ- Stena והיא שסיפקה את הדלק לאנייה באמצעות Stena. התובעת מוסיפה וטוענת כי M.B.S שימשה רק כמתווך (Broker) ופעלה בשמם של האנייה ובעליה בהזמנת הדלק.
10. האנייה ובעליה טוענים לעומתה, כי הזמינו את הדלק מחברת M.B.S ושילמו עבור ההזמנה. ככל שעומדת לגורם כלשהו זכות שעבוד ימי, הרי שזכות זו הייתה של M.B.S ופקעה עם תשלום התמורה. האנייה סבורה, כי התובעת וכך גם Stena^ Wrist שימשו למעשה כקבלני משנה של M.B.S ועל-כן אין להן משל עצמן כל עילה כנגד האנייה או בעליה.
פרט למחלוקות עיקריות אלו חלוקים הצדדים גם על משמעות המסמכים השונים שהוחלפו ובמיוחד בשאלה, האם יש בהם ללמד על הסכמה של האנייה או של בעלת האנייה להכיר בשעבוד ימי לתובעת או למי מטעמה.
דיון והכרעה
11. כפי שיפורט להלן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות וכי לתובעת אין עילה לתביעת חפצא או למימוש שעבוד ימי כנגד האנייה.
הערה מקדימה לעניין תביעת החפצא בבית המשפט לימאות
12. אחד המאפיינים הייחודים של בית המשפט לימאות מצוי בסמכותו של בית המשפט לדון בתביעות חפצא, דהיינו תביעה כנגד ה״חפץ״ - האנייה. האפשרות להגיש תביעה כנגד ״נכס״ ולא כנגד אישיות משפטית, מקנה לתובעים אמצעי למימוש ״הנכס״ ופירעון החובות מתמורת המכירה. זהו הליך ייחודי שאינו מוכר בדרך כלל במסגרת המשפטית הרגילה.
13. על מהותה של ״תביעת החפצא״ בבית המשפט לימאות ועל תכליתה, פירטתי בהרחבה כבר בהזדמנויות קודמות. כך בתיק 42908-03-11 Tara Kaptanoglu נ׳ Jupiter Shipping (ניתן ביום 30/3/11), ציינתי כדלקמן:
״מטרת תביעת החפצא בבית המשפט לימאות הינה מעצרה של האנייה כדי להיפרע ממנה או מהכספים שהופקדו לשחרורה, את חובה לתובע (ראה ד״ר גוטשלק ״תביעות חפצא וסמכות בית המשפט״ הפרקליט כט45 (תשל״ד); ע״א 296/71 האנייה ״מיטרה אסימינה״ ובעליה נ' חברת הלפור בע״מ, פ״ד כה(2) 632, 638 (1971)). מבחינה דיונית מופנות תביעות החפצא כנגד הנכס - כלומר האנייה - אך כדי להצליח בתביעתו על התובע להצביע על עילה מוכרת כנגד בעלי האנייה, צוותה או קברניטה (ראה דיון בת.א. (חי') 732/96 האנייה Ellen Hudig נ׳ הנאמנים בפשיטת רגל של ABC Containerline (החלטה מיום 22/4/04)). ניתן לומר שתביעת חפצא הינה תביעה כנגד גופו של כלי השיט המיוסדת על אחריותם של בעל כלי השיט או צוותו״.
(ראו גם תיק 31701-05-11 ברק שקד שיווק בע״מ נ׳ האנייה 1 MIRAGE (החלטה מיום 8/9/11) ; ת״ח 30/07 חברת נמלי ישראל פתוח ונכסים בע״מ נ׳ האנייה Salamis Glory (החלטה מיום 26/10/10) ועוד).
משמעות הדבר הינה כי על התובע בתביעת חפצא להצביע על עילת תביעה כנגד הבעלים,
הצוות, או גורם אחר שמוסמך לחייבם. בכך לא די, שכן על התובע לשכנע גם כי אותה עילה נכללת בגדר העילות המקימות לטובתו שעבוד ימי על האנייה או המקנות לו תביעת חפצא Claim In Rem כנגד האנייה.