3. בעניין פתאל נפסק כי:
"התיק דנן מעורר שאלות מהותיות המשותפות לחברים בקבוצה. שאלות מרכזיות מתוכן הן האם המשיבה הפרה את החובה הקבועה בתקנות, האם הטעתה את לקוחותיה והאם התעשרה על חשבונם שלא כדין...
קביעתי כי דירוג הכוכבים שבו השתמשה המשיבה מובילה אותי למסקנה שקיימת אפשרות סבירה כי יוכח יסוד ההטעיה... יש אפשרות סבירה כי פיצויי ייפסק לחברי הקבוצה: הגיוני כי המצג שלפיו רמת המלון היא חמישה כוכבים הוא אחת הסיבות שתמורת השהייה בו הוציאו מכיסם יותר ממה שהיו משלמים לולא הוצג ככזה".
4. במקרה דנן, קבוצת הצרכנים שהתובענה עוסקת בה היא רק הצרכנים שהזמינו חדרים במלון בפועל וגם חזו בפרסום באתר של בוקינג. בצדק טוענת התובעת, כי אין צורך בבדיקה פרטנית של כל אחד מהמזמינים ביחס לשאלה האם הוא הסתמך על הפרסום באתר. ניתן להקיש למקרה דנן, מהליך שעסק בהפרת חובת דיווח לפי חוק ניירות ערך כמפורט בת"צ 29437-04-13 שנקר נ' חבס השקעות (24.8.15 מפי כב' השופט (כתוארו אז) חאלד כבוב):
"אין מקום לבדיקה פרטנית בדבר הסתמכותו של כל אחד מהמשקיעים על אי הדיווח, שכן ככל שייקבע במסגרת התובענה הייצוגית גופה, כי החברה אכן הפרה את חובות הדיווח החלות עליה, הרי שאין צורך בהוכחת הסתמכות של המשקיע על הפרת אותה חובת דווח. אחריות מכוח סעיף 52יא לחוק ניירות ערך קמה גם אם התובע כלל לא הסתמך על הפרת הוראות חוק ניירות ערך".
5. גם בעניינינו, אין מקום לבדיקה פרטנית בדבר הסתמכותו של כל אחד מאורחי המלון בתקופה הרלוונטית על הפרסום המטעה. די בכך שהפרסום היה מטעה. בוקינג גם יכולה לדעת כמה כניסות היו לדף זה באתר.
6. אכן, מקרה דנן שונה מעניין פתאל, היות ובעניין פתאל התביעה היתה כנגד המלון שפרסם את הפרטים באתר שלו ולא כנגד פלטפורמת פרסום שאינה של המלון, כמו במקרה דנן. ברם, טענה זו צריכה להתברר במסגרת הבקשה לאישור ואין בטענה זו בכדי לגרוע מכך, שבידי התובעת טענה רצינית הטעונה בירור והיא מידת האחריות של בוקינג לפרסום המטעה.
7. סיכומו של דבר: על פניו, לפחות בשלב מקדמי זה של בקשה להיתר המצאה לחו"ל ומבלי שאני קובע כל מסמרות, לא ניתן לומר כי התביעה לא ראויה להתברר במתכונת של תובענה ייצוגית.
(ד) האם ישראל היא הפורום הנאות לדון בתובענה?
1. ברע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' INCOMACS LTD. (2.8.12) קבע כב' השופט הנדל כי:
"שלושה מבחנים משמשים לצורך בחינת שאלת תחולתה של דוקטרינת הפורום הבלתי נאות. תחילה יש לבחון האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה. מבחן זה מוכרע בהתחשב במכלול הנסיבות של המקרה. כלומר, יש לבחון מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת בין הצדדים, אליו מובילות "מירב הזיקות" הרלוונטיות... שנית יש לבחון מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; שלישית יש לשקול שיקולים ציבוריים, ובעיקר מה הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה... נדמה שההבדל בין המבחן הראשון לשלישי הוא שבעוד הראשון בוחן נתונים אובייקטיבים ביחס שבין האירוע שבמחלוקת לבין הפורום השיפוטי הדרוש, המבחן השלישי הינו אמירה נורמטיבית בדבר הצורך לדון בעניין מסוים בגבולותיה של המדינה".