התביעה נגד חברת קיורטוש נדחית בהעדר עילה.
נזק
21. הזכיין עתר לפיצויים הבאים:
יתרת חובו ע"פ חוזה הזיכיון – 100,000 ₪.
הוצאה: 55,192 ₪ למנהל פרויקט שנשכר ע"פ הוראות הרשת, לא נוצל.
תשלום לאדריכלים להתאמה לרשת – 30,000 ₪.
מימון לעובדים של נסיעות לקבלת הדרכות – 2,005 ₪.
פרסום הסניף – 9,268 ₪.
עוגמת נפש – 50,000 ₪.
פיצוי קבוע (מוסכם) 200,000 ₪.
בתמיכה לתביעות הכלכליות הוגש כרטיס הנהלת חשבונות של התובע והוא העיד. כנגדו נירה רגב. יהודה נעים לא העיד. באי כוח הנתבעים לא עמדו על הגשת הראיות לגבי ההוצאות בעין (פרוטוקול מיום 27.11.16 ).
ההסדר המשפטי הוא תשלום פיצויים על ידי המפר לצד המקיים או המוכן לקיים את החוזה. גובה הפיצוי מחולק מבחינת מועד הביטול. הנסיבות נשוא תביעה זו הם של הביטול בשנה הראשונה (סעיף 16.1 לחוזה) .הפיצוי הוא: "כל ההוצאות וההפסדים שנגרמו לו בגין ההפרה " או לחלופין סך של 200,000 ₪ "כפיצוי קבוע ומוסכם מראש על הצדדים ומוערך נכונה ובתום לב". הזכיין תובע את שתי החלופות יחדיו.
לנוכח סכום הגג לפי סעיף 16.1 לחוזה אני פוסקת לתובע את הסכום המצטבר של ההוצאות בעין בסך של: 197,193 ₪. בסעיף 16.3 לחוזה נקבע כי: "הצדדים מצהירים כי סך הפיצוי המוסכם הנ"ל נקבע לאחר הערכה של הנזק שייגרם מביטול הסכם זה עקב הפרתו". הוסף גם כי יחד עם זאת נקבע כי צד נפגע יכול במקום זאת לתבוע את מלוא הסעדים המגיעים לו מביטול החוזה.
עגמת נפש – הוא נכלל בפיצוי המוסכם ממהות טיב הפרת החוזה – כלומר תוך השנה הראשונה שהיא שנת ההשקעה בהרצת העסק. לנוכח הפער הקטן בין עלות בפועל וסכום הפיצוי – אני מעגלת את הפיצוי שנפסק לסך כולל של 200,000 ש""ח נכון למועד הגשת התביעה.
אי הקטנת נזק
הטענה אינה ראויה להשמע מפי הצדדים שהטעו את התובע בין במישרין – חברת המאפה ההונגרי ובעל המניות יהודה נעים שלא בירר אילו זכויות יש לדורון רגב המנוח. אך גם מפי נירה רגב שנכנסה לנעלי בעלה המנוח ולקחה בכך גם את ההתחייבויות האישיות שלו והטעויות שלו. על כן הטענה לגביהם נדחית. נכון שניתן היה לבדוק את רישום סימן המסחרי מראש אך טענה זו אינה ראויה להשמע מפי הנתבעים האמורים וגם מחמת השתק שיפוטי העולה מההחלטה שקבע את המחדלים בסוגיה זו במערכת היחסים בינם לבין עצמם.
שכ"ט עו"ד
22. בחישוב שכ"ט עו"ד בכל תיק לקחתי בחשבון את היקף התיק האמיתי ובכלל הזה כי ההחלטה ניתנה בחודש נובמבר 2013 לפני קדם המשפט הראשון. הוא היה בידיעת באי כוח חברת קיורטוש ונירה רגב, ויש להניח גם יהודה נעים, וחברת המאפה ההונגרי ממילא, שהיה מחויב למסור זאת לעו"ד בוכניק. קדם המשפט הראשון בתיק זה היה ביום 21/1/14. ניתן היה גם להתפשר וגם לצמצם את המחלוקות. שלומי בר ידע על הגשת הבקשה על ידי יהודה נעים (סעיף 21 לתביעתו). לטענת עו"ד כהן הוא היה היחיד מבין באי כוח הצדדים שלא ידע על התוצאה של ההליך שפתח יהודה נעים. גילוי קיומה של ההחלטה מיד עם נתינתה היה חוסך זמן שיפוטי ניכר. למרבה ההפתעה רק בק"מ ביום 9.11.15 התברר כי ניתנה החלטה שנתיים קודם לכן. בחישוב שכ"ט בכל תיק לקחתי בחשבון את הזמן השיפוטי ושל עו"ד כהן בעיכוב המידע האמור.