פסק דין
1. בפני שתי תביעות שהדיון בהם אוחד לגבי מחלוקת בין הבעלים של סימן ושם מסחרי רשומים חברת קיורטוש המאפה ההונגרי בע"מ (להלן: "חברת קיורטוש") לבין זכיין של חברה שטענה להרשאה להענקת זיכיונות ורשות לשימוש בסימני המסחר של חברת קיורטוש. שם החברה: המאפה ההונגרי (2008) בע"מ . להלן יכונה הזכיין, שהוא התובע בת.א. 4401-01-13 "הזכיין" והחברה שעמה הוא כרת חוזה בשם: "חברת המאפה ההונגרי". לטענת חברת קיורטוש היא לא נתנה הרשאה לחברת המאפה ההונגרי להשתמש או להרשות להשתמש בסימני המסחר הרשומים על שמה. הסימן המסחרי הוא: "קיורטוש המאפה ההונגרי".
בהחלטה שניתנה בין , בין היתר, חברת המאפה ההונגרי וחברת קיורטוש, לאחר הגשת התביעות, נקבע בסוגיית הזכויות כטענת חברת קיורטוש [תנ"ג 41138-11-12 (מחוזי תא-יפו) חברת המאפה ההונגרי (2008) בע"מ נ' רגב (10.11.13) (כב' השופטת דניה קרת-מאיר )(להלן: "ההחלטה")].
המחלוקת משתרעת על תקופה שהיא, לפי אחת החלופות הבאות: יום פתיחת העסק של הזכיין במתחם ה-BIG בבאר-שבע או מיום 04.10.12 או מיום 25.11.12 ועד 03.12.12 ובהתייחס לשלט במתחם עד ה- 4.12.12. או עד 17.12.12 (פרוטוקול מיום 09.11.15 עמ' 22, שורות 18-17 וכן עמוד 20 לפרוטוקול מיום 10.02.16, מול שורות 25-24).
הרקע
2. חברת המאפה ההונגרי הוקמה ע"י דורון רגב ז"ל ויהודה נעים. דורון רגב ז"ל היה בעל מניות יחיד בחברת קיורטוש. חברת קיורטוש היא הבעלים של הסימן המסחרי. חברת המאפה ההונגרי הוקמה במטרה להקים רשת זכיינות של עסקים לממכר מיני מאפה, לרבות קיורטוש המאפה ההונגרי. לגבי המאפה- הרכבו מהווה חלק מהסימן המסחרי. דורון רגב ז"ל נתן רשות לחברת המאפה ההונגרי להשתמש בסימן ובשם המסחרי הרשומים ברשם סימני המסחר שמספריהם הוא : 195690 ו- 195691 והם בתוקף מיום 23.11.06 ועד ליום 23.11.16 . למועד מתן הרשות הבעלות בסימן המסחרי ושם המסחר הייתה של חברת קיורטוש ולא של דורון רגב באופן אישי.
הרשות שניתנה לחברת המאפה ההונגרי לא נרשמה ברשם סימני המסחר. התוצאה המשפטית היא שלהרשאה שקיבלה חברת המאפה ההונגרי אין תוקף [סעיף 50 (ב) לפקודת סימני המסחר, נ"ח תשל"ב – 1972 ;רע"א 3313/13 יענקלה סחר בע"מ נ' אסולין (08.01.14)]. ממילא היא לא הייתה יכולה להעביר את ההרשאה לזכיין שאף היא לא נרשמה.
3. הזכיין כרת חוזה עם חברת המאפה ההונגרי ביום 10.02.11 כאשר דורון רגב המנוח היה עדיין בחיים. מטעמים שאינם רלוונטיים הפתיחה של העסק נדחתה ליום 11.09.12. פרק זמן קודם לכן, נפטר דורון רגב ז"ל, ואשתו, נירה רגב, ירשה אותו. בכלל זה את מנייתו בחברת קיורטוש ואת מניותיו בחברת המאפה ההונגרי. מניות חברת המאפה ההונגרי התחלקו בשוויון בין המקימים (יהודה נעים ודורון רגב המנוח). בשלבים שלאחר חתימת חוזה הזיכיון ע"י הזכיין ועד לסמוך לפתיחה, נפל סכסוך בין בעלי המניות בחברת המאפה ההונגרי, אשר הביא את החברת לקיפאון deadlock .מצב זה נמשך גם בעת שמיעת התיקים.
4. במסגרת הסכסוך נעשה ניסיון של נירה רגב מטעם קיורטוש לשכנע את זכייני הרשת לבטל את החוזה שלהם עם חברת המאפה ההונגרי ולחתום על חוזה חדש עם חברת קיורטוש. כדי לעודד את הזכיין לעשות כן, השקיעו נירה רגב ובנה זמן והדרכה עם הזכיין וצוותו כדי להתאים את העסק לדרישות חברת קיורטוש כזכיין של חברת קיורטוש. בכלל זה אושרה הזמנה הן של מוצרים והן של מוצרי לוואי לפתיחה. נירה רב גם ניסתה לשכנע את הזכיין לעזוב את הרשת שהקימה חברת המאפה ההונגרי ולעבור להיות זכיין ברשת שלה אך הזכיין בחר לקיים את החוזה שהוא חתם עליו מול חברת המאפה ההונגרי. כנגד, פעל יהודה נעים לקידום העסק של הזכיין ללא תיאום עם נירה רגב כדי להתאים את העסק של הזכיין למטרות הקמת חברת המאפה ההונגרי ובהתעלם מהעובדה שלחברת המאפה ההונגרי לא הייתה הרשאה כדין מחברת קיורטוש. הזכיין נפל בין הכיסאות ובין 2 בעלי המניות.
5. ביום 06.08.12 שלחה עו"ד לימור בן-נון נחמני מכתב בשם חברת קיורטוש לחברת המאפה ההונגרי וליהודה נעים עם הודעות ביטול של "כל זכות, מכל סוג ומין שהוא..." והוראות להפסיק שימוש "בשם המותג ו/או בשם קיורטוש ו/או בשם המאפה ההונגרי ו/או בסימנים הצמודים לאלה" והוראות נוספות. היא שלחה מכתב ביטול לזכיין ביום 04.10.12 ואפשרה לו לחתום עם חברת קיורטוש על חוזה זכיינות ועד אותו מועד: "לחדול במידית להשתמש בכל דרך שהיא בסימן המסחר ו/או להציג את מי מהמוצרים הנמכרים בעסקך כמוצרים הקשורים בסימן המסחר". (סעיף 9.1 למכתבה-הדגשות במקור -מ.ו.).
על פי התשתית הראייתית, העסק לא נסגר והמשיך במכירה הן של המאפים המוגנים בסימן המסחר ובמוצרים שונים עם השם "קיורטוש" ובכניסה לעסק וכן במתחם "ביג" היה השלט "קיורטוש המאפה ההונגרי". ביום 22.10.12 הגישה חברת קיורטוש באמצעות, עו"ד לימור בן-נון נחמני , כנגד הזכיין, בקשה לצו מניעה זמני בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו. הבקשה הועברה לביהמ"ש המחוזי בב"ש . ביום 25.11.12 ניתן סעד זמני לאחר שלא התקבלה עמדת הזכיין – (בקשה מס' 1 ת.א. 50398-10-12). למחרת הוגשה בקשת ביטול ולאחר שמיעת עמדת המבקשת, נקבע דיון ליום 03.12.13 מבלי לבטל את הצו. בדיון ביום 03.12.12 הגיעו הצדדים להסדר שקיבל תוקף של פס"ד. ההסכמה הייתה שהמשיב ו/או העסק מטעמו ה"הונגריה המתוקה" ו/או עסק אחר מטעמו "יפסיקו לעשות שימוש בסימן המסחרי נשוא התובענה ("קיורטוש המאפה ההונגרי" -מ'ו') [... ] ובהתאם יחדול מכל שימוש בכל שילוט ו/או ציוד ו/או מסמכים ו/או אמצעים מכל מין וסוג שהוא, הנושאים את סימן המסחר..." (עמוד 2 לפרוטוקול מיום 03.12.12 ת.א. 50398-10-12, בפני כב' השופטת רחל ברקאי). התביעה אינה מתייחסת לתקופה המאוחרת לפס"ד.
6. להשלמה אוסיף כי בהחלטה מציינת כב' השופטת דניה קרת-מאיר , כי בהעדר רישום של ההרשאה לשימוש בסימן המסחרי, להרשאה לא היה תוקף לפי פקודת סימני המסחר אבל "בשלילת תוקפה של הרשות לפי הפקודה אין כדי לגרוע מטענותיו החוזיות של בעל הרשות כלפי בעל הסימן" על פי דעת הרוב בעניין דוידוביץ [ע"א 364/74 דוידוביץ נ' מירומית מפעלי מתכת אשקלון בע"מ פ"ד כט 703 (1) (1975) (להלן: "עניין -דוידוביץ")] (עמ' 20 להחלטה). קרי, שלבעל הרשות, לכאורה, עומדות עילות תביעה כספיות כנגד בעל הזכות וגם חלות ההלכות לגבי מתן הודעה על הפסקת חוזה שלא נקצב מועד לסיומו. בין היתר, מתן הודעה תוך זמן סביר. מוסיפה כב' השופטת קרת-מאירי "טענתן של המשיבות לפיה ברצות המשיבה 2, כבעלים הרשום של סימן המסחר, לבטל "מעכשיו לעשיו", כלשונה, כל הרשאה לשימוש בו, אינה עולה בקנה אחד עם הדין ועם ההלכות האמורות. יש כאמור צורך לבחון את נסיבות המקרה ואת תנאי ההתקשרות". (עמ' 23 להחלטה – לפי הגרסה בנט). ההלכות שצוטטו בפסק הדין הם: ע"א 442/85 זהר נ' מעבדות טרבנול, פ"ד מד(3) 661; ע"א 47/88 הרשטיק נ' יכין חק"ל בע"מ, פ"ד מז(2) 429 (1999).
תביעת חברת קיורטוש - ת.א. 22955-03-13 7. עילת התביעה היא הפרת סימן המסחר הרשום ו/או המוכר היטב של התובעת ע"י הנתבע. נטען כי הזכיין עשה שימוש בסימן המסחר מבלי שקיבל על כך רשות כדין תוך הטעיית ציבור הלקוחות והסבת נזקים לתובעת, תוך עשיית עושר ולא במשפט בלי לשלם לתובעת דבר. הוסף כי השימוש המשיך גם לאחר מתן צו משפטי. נטען לניהול עסק בניגוד לכל דיון ובניגוד לסעיף 46(א) לפקודת סימני המסחר.
הנתבע טען כי הוא קיבל רשות להשתמש בסימן המסחר בחוזה הזכיינות שעליו הוא חתם מול חברת המאפה ההונגרי. הנתון האמור רשום בחוזה הזכיינות. מה שאינו נכון הוא שלחברת המאפה ההונגרי הייתה הרשאה לתת לזכיין (ראה החלטה). אך אין מחלוקת שהזכיין נסמך על החוזה ועל בעלי המניות של חברת המאפה ההונגרי, ובכללם דורון רגב ז"ל, נותן ההרשאה בשם חברת קיורטוש. לא ניתן להתעלם שאילו הזכיין הסתייע בייעוץ מקצועי היה בידיו לבדוק מראש את זכות חברת המאפה ההונגרי להעניק רשות שימוש בסימן מסחר הרשום של חברת קיורטוש. בהתייחס להתעלמות מדרישת בעלת סימן המסחר, באמצעות נירה רגב, הסביר הזכיין כי הוא נקלע למחלוקת בין בעלי המניות שכל אחד משך לכיוון אחר – כשהוא נקלע ביניהם והוא לא רצה להפר את החוזה עליו הוא היה חתום. כמו כן, הוא ניסה להציל את השקעתו. הבחירה שלו הייתה להאמין ליהודה נעים שהוא גם קרוב ובעל מניות מקורי. התנהלות נירה רגב נראתה כניסיון לרוקן את חברת המאפה ההונגרי מנכסיה. זו הייתה גם תשובתו למכתב מיום 04.10.12 ששלחה לו עו"ד בן-נון נחמני בהמשך למכתבה לחברה מיום 06.08.12. בהתייחס לאי כיבוד הצו המשפטי של כב' השופטת ברקאי, ניתנה אותה הנמקה. הנתבע סבר כי מדובר במריבה בין בעלי מניות וניסה כמיטב יכולתו לשרוד עד שהוא וויתר [פרוטוקול מיום 03.12.12 ת.א. 50398-10-12 (מחוזי באר-שבע)].
8. לטענת הזכיין התובעת פעלה לגרום לו להפר את החוזה בינו לבין חברת המאפה ההונגרי. זו אינה הגנה כנגד תביעה זו הנסמכת על הזכות הקניינית ע"פ פקודת סימני המסחר (עניין -דוידוביץ). נטען לחסימת רכישת המאפים מחברת שער החיים בע"מ (להלן: "המפעל") כהסבר לרכישתם בעקיפין מזכיין אחר. הטיעון אינו רלוונטי מפני שמלכתחילה הנתבע לא קיבל רשות, הגם שהוא סבר שהוא קיבל, להשתמש בסימן המסחרי. נטען כי הוטעה לגבי הבעלות בסימן המסחרי ע"י התובעת או מי מטעמה. התובעת לא הייתה היריב החוזי של הנתבע, היא לא הייתה בעלת מניות בחברת המאפה ההונגרי. מעבר לנדרש, הרישום של סימן המסחרי הוא פומבי ברשם סימני המסחר. הנתבע טען כי פעל ע"פ הדרכת יהודה נעים, בעל המניות הנוסף בחברת המאפה ההונגרי. כאמור, התביעה של חברת קיורטוש נסמכת על זכות קניין רשומה על שמה ועל כן הטענה אינה רלוונטית לתביעה הנוכחית. נטען כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב מפני שבעלת המניות היחידה של התובעת היא גם בעלת מניות בחברת המאפה ההונגרי שאתה התקשר הנתבע בחוזה הזיכיון. לצורך התביעה בפני הטענה אינה רלוונטית לאור האישיות המשפטית הנפרדת של התובעת.
9. בכתב ההגנה התייחס ב"כ הנתבע, עו"ד ניב כהן, גם למותג בשם "קיורטוש". מאחר ואת התביעה קדם הליך של צו מניעה מטעם התובעת שהסתיים בהסכמה ביום 03.12.12 אפתח באותו הליך, שהוא מחייב גם את הצדדים. על פיו פסק הדין מתייחס לסימן המסחר כפי שהוא מופיע בסעיף 1 לכתב התביעה (מס' 195691 ומס' 195690), כולו או חלקו, או סימן דומה (ת"א 50398-10-12). הסימן המסחרי הוא: "קיורטוש המאפה ההונגרי". פסה"ד חל גם על חלקים מהסימן. כלומר, גם על "קיורטוש" וגם על "המאפה ההונגרי". הסימן המסחרי כולל שם של מאפה הונגרי בשם "קיורטוש". ע"פ החוזה הותר לזכיין למכור מאפה זה אך במצב של מוצר מוכן (בצק קפוא -מ.ו.) (סעיף 2.2 לחוזה הזיכיון). השימוש במילה "קיורטוש" מופיע גם בחוזה (ה"והואיל" הרביעי בחוזה הזיכיון) כשם עסק "קיורטוש” המאפה ההונגרי ובפני עצמו "קיורטוש" כסימן מסחרי במכתבה של עו"ד בן-נון נחמני לנתבע ביום 04.10.12 (נספח 8 לכתב התביעה). ע"פ עדותו של העד שלמה שושן, מטעם התובעת, הוא ראה את הנתבע ויהודה נעים במפעל אורזים מאפים בקופסאות עם מדבקה בשם קיורטוש. כן הוגשו צילומים של מאפים/עוגות בעסק שהשלט שלו הוא: "קיורטוש המאפה ההונגרי". נטען כי התובעת נהנתה מהפרסום. כמו כן, נטען להשתק שהתייחס לבעלת המניות של התובעת, לטעון טענות והיפוכן. כאמור לעיל, הזכות הקניינית נכון לשנת 2012 לא הייתה של בעל המניות אלא של החברה וההשתק לא חל על החברה.
סעדים
10. הסעדים נשוא התביעה הם: פיצוי בגין גניבת עין ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪; פיצוי בגין תיאור כוזב ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪. פיצוי בגין עשיית עושר ולא במשפט בסך של 600,000 ₪ וכן סך של 30,000 ₪ לחלופין סך של 100,000 ₪. כמו כן, נתבעו התמלוגים שהגיעו לחברת המאפה ההונגרי אשר לא שולמו ע"י הזכיין. העוולות גניבת עין ותיאור כוזב הם ע"פ סעיפים 1, 2 ו- 13 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999.
עוולת גניבת עין- סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות. העוולה מגינה על המוצר ולא על היצרן [ע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י.את א. ברמן בע"מ (30.05.13)] (להלן: "עניין אנג'ל"). לתחולה יש להוכיח 2 תנאים מצטברים: המוניטין שרכש היצרן והחשש הסביר להטעיה של הציבור שהנכס המוצע ע"י הנתבע הוא נכס התובע. ראיות התובעת הן תלונה שנשלחה לאתר האינטרנט שלה לגבי טיב המוצר שנרכש בבאר-שבע במתחם "ביג" בחנות של קיורטוש. התלונה הייתה שהמוצר שנרכש אינו כמו המוצר בחנויות קיורטוש במרכז הארץ (נספח 7 למוצגי התובעת). כותבי התלונה לא זומנו להעיד, התלונה היא מיום 03.10.12. עדות נוספת היא של העד, שלמה שושן, כאמור לעיל. ב"כ הנתבע, עו"ד ניב כהן, טען כי מדובר בעד "מטעה". בנוסף, על פי הראיות של שני הצדדים, בגלל דרישות כלכליות גבוהות של המפעל מהזכיין, ארגן יהודה נעים שזכיין אחר יזמין יותר בצקים מהמפעל והזכיין ירכוש אותם ממנו. אין חולק כי המפעל מייצר דברי מאפה לזכייני התובעת וכי נירה רגב מחזיקה גם במניות במפעל. הראיות של התובעת, למעט תלונה דיגיטלית, הם כי המוצרים הם מוצרים שנמכרים ע"י קיורטוש/קיורטוש המאפה ההונגרי. בהעדר עדות של המתלוננים, לא ניתן היה לבחון מה הם קנו. על כן, אינני מקבלת את תלונתם כראייה. העולה מראיות התובעת ש"גניבת עין" הנטענת לא הוכחה. התביעה לפיצוי לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות בגין גניבת עין נדחית.
11. עוולת תיאור כוזב- סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות. אפתח מהסוף, בגין עוולה זו אין סעד של פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות ( סעיף 12 לחוק). התובעת לא הציגה ראיות לנזק שנגרם לה. מעבר לנדרש ע"פ הראיות, התיאור של בית העסק של הזכיין והמוצרים בעסק התבססו על חוזה זכיינות כאשר הצד השני של העסקה היא חברה בה לבעלת המניות היחידה בתובעת יש מחצית המניות .אותם היא ירשה מבעלה המנוח ב – 2 החברות. ה"תיאור הכוזב" נוצר בעקיפין ע"י בעל המניות המשותף. בהעדר ראיות לנזק העילה נדחית.