19. מהתשתית הראייתית עולה כי נירה רגב התנהלה במחלוקות הללו בהתעלם מהיותה אורגן בחברת המאפה ההונגרי. הדבר מקבל ביטוי במכתבה של ב"כ בשמה ובשם חברת קיורטוש לחברת המאפה ההונגרי וליהודה רגב מיום 06.08.12, ובהגדרת אופן הטיפול במחלוקת .כעולה מתגובתה לבקשה לאישור הגשת תביעה ייצוגית. אומרת כב' השופטת דניה קרת-מאיר כי לא ניתן לקבל כפשוטה את הפסקת ההרשאה וגיבוש תנאי ההיפרדות העסקית כמצב שבו החברה המפרה – חברת המאפה ההונגרי – התאיינה ודינה להתאיין. כאמור בסעיף 31 לתגובה לבקשה של יהודה נעים (עמ' 23 להחלטה -לפי הגרסה בנט) . בהתייחס לזכיין נהגה נירה רגב כבעלת מניות של חברת קיורטוש בלבד. אין חולק כי חברת המאפה ההונגרי והזכיין הפרו את הסימן המסחרי ושם המסחר של חברת קיורטוש, אך המקור להפרה הוא ב"רכוש" שהביא לכאורה בעל המניות הקודם לנירה רגב לחברת המאפה ההונגרי. קרי, בעלה המנוח. כאשר דורון רגב המנוח נפטר היה בידי נירה רגב להסתלק מן הירושה (סעיף 50 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965). כאשר היא בחרה לקבל את הירושה היא גם קיבלה על עצמה את חברת המאפה ההונגרי ואת מסמך ההבנות והחוזה עם הזכיין, כבעלת מניות ומחודש יולי 2012 גם כדרקטורית בחברה. בנקודת זמן זו ניצבה נירה רגב בעמדה לא פשוטה - בלשון המעטה. מפני שלצד המניות בחברת המאפה ההונגרי היא גם ירשה את המניה של דורון רגב ז"ל בחברת קיורטוש.
על פי התשתית הראייתית הבחירה של נירה רגב האורגן של חברת המאפה ההונגרי בשתי החברות הייתה להכניס את הרשת על זכיינה להסדרים שקבעה בעלת הזכויות, חברת קיורטוש. הזכיין תיאר כי בשלב הראשון הייתה גם פנייה אליו, אולם לא הייתה התייחסות להשקעותיו עד אז שבוצעו ע"פ הנחיות חברת המאפיה ההונגרי. בהמשך, נשלח אליו מכתב מיום 04.10.12 לפיו התנאים כלפיו הוקשחו מפני שהוא נתפס כמפר את חוזה הזיכיון. לנוכח מקור התקלה המקורית שהייתה בבסיס העסקה עם הזכיין, נירה רגב אינה יכולה מוסרית לטעון להיעדר חבות לנזק שנגרם מהתנהלותה בכובע של חברת קיורטוש.
משפטית היא חבה כאורגן כלפי הזכיין יחד עם בעל המניות הנוסף, יהודה נעים, על נזקיו בכפוף לטענה להקטנת הנזק. אוסיף כי כאשר התברר לנירה רגב כי הזכיין אינו רוצה לעבור לרשת של חברת קיורטוש, היה בידה להציע פרק זמן השווה להשקעתו בתנאים מקלים כדי שיהיה בידו למצוא חלופה אחרת. תחת זאת, היא שותפה להעמדת הזכיין בסיטואציה בלתי אפשרית שלטענתו גרמה לו נזק. כשנירה רגב נכנסה לנעלי בעלה המנוח בחברת המאפה ההונגרי והיא לא הסכימה לאופן ההתנהלות של יהודה נעים, היה בידה לעזוב בתנאים שהיא הייתה משיגה במשא ומתן עם יהודה נעים. היא בחרה להישאר אך נראה לכאורה כי היא פעלה לריקון החברה מזכיינה – נכסיה. כך גם כלפי הזכיין שלגביו האופציות צומצו לחלופה שמבחינתו הייתה בלתי סבירה כלכלית. נירה רגב גרמה אפוא להפרת חוזה הזכיינות כאורגן חברת המאפה ההונגרי. בית המשפט המחוזי קבע כי ביחסים שבין חברת קיורטוש לחברת המאפה ההונגרי הגדיעה המידית של זכייני החברה ההונגרית לא הייתה חלופה מידתית על פי הפסיקה (עניין -דוידוביץ). הדבר נכון גם ביחסים שבין חברת המאפה ההונגרי לזכיין. במקום משא ומתן נשלח לו מכתב ע"י ב"כ בכובעה כחברת קיורטוש, שההפסקה מידית ולחלופין כניסה כזכיין ברשת חברת קיורטוש בהתעלם מהשקעתו שטרם כיסתה עצמה. בנוסף, נטען כי נירה רגב, כבעלת מניות המפעל, התערבה לרעת הזכיין במתן תנאים כלכליים. מעבר להוכחת הדרישה לערבות בנקאית לא הוכח מה היו התנאים של זכייני המאפה ההונגרי או של חברת קיורטוש ובמה הם שונים.
חבות חברת קיורטוש
20. הזכיין לא התקשר בחוזה עם חברת קיורטוש. יש הפרדה בין החברה לבעלת המניות שלה (סעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999). ביטול הזכויות שלא היו לחברת המאפה ההונגרי אינו מקים חבות כלפי הצד המפר שהוא זר לו. בכתב התביעה נטען כי אגב ביטול הזכויות של הזכיין דרשה חברת קיורטוש גם תשלום חוזי (סעיף 9.2 במכתב מיום 04.10.12). המכתב נשלח בשם חברת קיורטוש. הזכיין לא כרת חוזה עם חברת קיורטוש. חברת קיורטוש תבעה את הזכיין ועל כך קבעתי את עמדתי בתביעת חברת קיורטוש. נטען כי חברת קיורטוש לא נקטה בשום הליך נגד חברת המאפה ההונגרי. גם בטענה זו לא מצאתי עילה חוזית לטובת הזכיין.
גם אם היה נטען שמעשי נירה כבעלת המניות של חברת קיורטוש חייבו את החברה, טענה המתעלמת מהאישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד – לא מצאתי בטיעון את העילה החוזית. מעבר לנדרש, היותה של נירה רגב בעלת מניות בשתי החברות אינה יוצרת חבות לחברת קיורטוש בגין מעשי נירה רגב בהיותה אורגן של חברת המאפה ההונגרי. כך גם מעשיי דורון נגב המנוח שחתם על מסמך ההבנות שבו התחייבות חסרת בסיס משפטי. נדמה שבעת ייצוג חברת קיורטוש הייתה אכן חריגה והתעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של כל תאגיד. כך גם עלה מדברי נירה רגב על כך שמגיע לחברת קיורטוש פיצוי על ההדרכה שנתנה לזכיין. לכל העילות הכספיות התייחסתי לעיל. הם לא מקיימים לזכיין עילת תביעה. הזכיין הוכיח כי החוזה עמו הופר בשנה הראשונה ונשלחה אליו הודעת ביטול בדרך עקיפה ע"י צד ג', חברת קיורטוש (סעיף 16 לחוזה). הודעה שהישום שלה נבחן בתביעת חברת קיורטוש.
גם אילו הועלתה טענה נזיקית כנגד חברת קיורטוש על נקיטת הליכי ביטול הסכם הזכיינות – לא הייתה עילה לתובע לאור כי ההתערבות שלה בחוזה , קרי עוולת "גרם הפרת חוזה" הייתה כדין (סעיף 62 לפקנ"ז).
התביעה נגד חברת קיורטוש נדחית בהעדר עילה.
נזק
21. הזכיין עתר לפיצויים הבאים:
יתרת חובו ע"פ חוזה הזיכיון – 100,000 ₪.
הוצאה: 55,192 ₪ למנהל פרויקט שנשכר ע"פ הוראות הרשת, לא נוצל.
תשלום לאדריכלים להתאמה לרשת – 30,000 ₪.
מימון לעובדים של נסיעות לקבלת הדרכות – 2,005 ₪.
פרסום הסניף – 9,268 ₪.
עוגמת נפש – 50,000 ₪.
פיצוי קבוע (מוסכם) 200,000 ₪.
בתמיכה לתביעות הכלכליות הוגש כרטיס הנהלת חשבונות של התובע והוא העיד. כנגדו נירה רגב. יהודה נעים לא העיד. באי כוח הנתבעים לא עמדו על הגשת הראיות לגבי ההוצאות בעין (פרוטוקול מיום 27.11.16 ).
ההסדר המשפטי הוא תשלום פיצויים על ידי המפר לצד המקיים או המוכן לקיים את החוזה. גובה הפיצוי מחולק מבחינת מועד הביטול. הנסיבות נשוא תביעה זו הם של הביטול בשנה הראשונה (סעיף 16.1 לחוזה) .הפיצוי הוא: "כל ההוצאות וההפסדים שנגרמו לו בגין ההפרה " או לחלופין סך של 200,000 ₪ "כפיצוי קבוע ומוסכם מראש על הצדדים ומוערך נכונה ובתום לב". הזכיין תובע את שתי החלופות יחדיו.
לנוכח סכום הגג לפי סעיף 16.1 לחוזה אני פוסקת לתובע את הסכום המצטבר של ההוצאות בעין בסך של: 197,193 ₪. בסעיף 16.3 לחוזה נקבע כי: "הצדדים מצהירים כי סך הפיצוי המוסכם הנ"ל נקבע לאחר הערכה של הנזק שייגרם מביטול הסכם זה עקב הפרתו". הוסף גם כי יחד עם זאת נקבע כי צד נפגע יכול במקום זאת לתבוע את מלוא הסעדים המגיעים לו מביטול החוזה.
עגמת נפש – הוא נכלל בפיצוי המוסכם ממהות טיב הפרת החוזה – כלומר תוך השנה הראשונה שהיא שנת ההשקעה בהרצת העסק. לנוכח הפער הקטן בין עלות בפועל וסכום הפיצוי – אני מעגלת את הפיצוי שנפסק לסך כולל של 200,000 ש""ח נכון למועד הגשת התביעה.
אי הקטנת נזק
הטענה אינה ראויה להשמע מפי הצדדים שהטעו את התובע בין במישרין – חברת המאפה ההונגרי ובעל המניות יהודה נעים שלא בירר אילו זכויות יש לדורון רגב המנוח. אך גם מפי נירה רגב שנכנסה לנעלי בעלה המנוח ולקחה בכך גם את ההתחייבויות האישיות שלו והטעויות שלו. על כן הטענה לגביהם נדחית. נכון שניתן היה לבדוק את רישום סימן המסחרי מראש אך טענה זו אינה ראויה להשמע מפי הנתבעים האמורים וגם מחמת השתק שיפוטי העולה מההחלטה שקבע את המחדלים בסוגיה זו במערכת היחסים בינם לבין עצמם.
שכ"ט עו"ד
22. בחישוב שכ"ט עו"ד בכל תיק לקחתי בחשבון את היקף התיק האמיתי ובכלל הזה כי ההחלטה ניתנה בחודש נובמבר 2013 לפני קדם המשפט הראשון. הוא היה בידיעת באי כוח חברת קיורטוש ונירה רגב, ויש להניח גם יהודה נעים, וחברת המאפה ההונגרי ממילא, שהיה מחויב למסור זאת לעו"ד בוכניק. קדם המשפט הראשון בתיק זה היה ביום 21/1/14. ניתן היה גם להתפשר וגם לצמצם את המחלוקות. שלומי בר ידע על הגשת הבקשה על ידי יהודה נעים (סעיף 21 לתביעתו). לטענת עו"ד כהן הוא היה היחיד מבין באי כוח הצדדים שלא ידע על התוצאה של ההליך שפתח יהודה נעים. גילוי קיומה של ההחלטה מיד עם נתינתה היה חוסך זמן שיפוטי ניכר. למרבה ההפתעה רק בק"מ ביום 9.11.15 התברר כי ניתנה החלטה שנתיים קודם לכן. בחישוב שכ"ט בכל תיק לקחתי בחשבון את הזמן השיפוטי ושל עו"ד כהן בעיכוב המידע האמור.
סוף דבר
23. התביעה בת.א. 41401-01-13 מתקבלת נגד הנתבעים 1-3. הנתבעים 1-3 ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 200,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן הנתבעים 1-3 ישלמו לתובע , ביחד ולחוד, את אגרת בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל, הוצאות משפט לפי שומה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ושכ"ט בסך של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
התביעה נגד הנתבעת מס' 4 נדחית. התובע ישלם לנתבעת מס' 4 הוצאות משפט לפי שומה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
סכום שכר הטרחה הוא על פי האמור בסעיף 22 לעיל.
התביעה בת.א. 22955-03-13 מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת סך של 30,000 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבע ישלם לתובעת את אגרת בית המשפט לפי הסכום שנפסק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה עוד ליום התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט לפי שומה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
שכ"ט חושב לפי הסכום שהוכח וההיקף האמיתי של התיק לנוכח ההחלטה ומועד נתינתה.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ח, 05 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
מיכל וולפסון