8. לטענת הזכיין התובעת פעלה לגרום לו להפר את החוזה בינו לבין חברת המאפה ההונגרי. זו אינה הגנה כנגד תביעה זו הנסמכת על הזכות הקניינית ע"פ פקודת סימני המסחר (עניין -דוידוביץ). נטען לחסימת רכישת המאפים מחברת שער החיים בע"מ (להלן: "המפעל") כהסבר לרכישתם בעקיפין מזכיין אחר. הטיעון אינו רלוונטי מפני שמלכתחילה הנתבע לא קיבל רשות, הגם שהוא סבר שהוא קיבל, להשתמש בסימן המסחרי. נטען כי הוטעה לגבי הבעלות בסימן המסחרי ע"י התובעת או מי מטעמה. התובעת לא הייתה היריב החוזי של הנתבע, היא לא הייתה בעלת מניות בחברת המאפה ההונגרי. מעבר לנדרש, הרישום של סימן המסחרי הוא פומבי ברשם סימני המסחר. הנתבע טען כי פעל ע"פ הדרכת יהודה נעים, בעל המניות הנוסף בחברת המאפה ההונגרי. כאמור, התביעה של חברת קיורטוש נסמכת על זכות קניין רשומה על שמה ועל כן הטענה אינה רלוונטית לתביעה הנוכחית. נטען כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב מפני שבעלת המניות היחידה של התובעת היא גם בעלת מניות בחברת המאפה ההונגרי שאתה התקשר הנתבע בחוזה הזיכיון. לצורך התביעה בפני הטענה אינה רלוונטית לאור האישיות המשפטית הנפרדת של התובעת.
9. בכתב ההגנה התייחס ב"כ הנתבע, עו"ד ניב כהן, גם למותג בשם "קיורטוש". מאחר ואת התביעה קדם הליך של צו מניעה מטעם התובעת שהסתיים בהסכמה ביום 03.12.12 אפתח באותו הליך, שהוא מחייב גם את הצדדים. על פיו פסק הדין מתייחס לסימן המסחר כפי שהוא מופיע בסעיף 1 לכתב התביעה (מס' 195691 ומס' 195690), כולו או חלקו, או סימן דומה (ת"א 50398-10-12). הסימן המסחרי הוא: "קיורטוש המאפה ההונגרי". פסה"ד חל גם על חלקים מהסימן. כלומר, גם על "קיורטוש" וגם על "המאפה ההונגרי". הסימן המסחרי כולל שם של מאפה הונגרי בשם "קיורטוש". ע"פ החוזה הותר לזכיין למכור מאפה זה אך במצב של מוצר מוכן (בצק קפוא -מ.ו.) (סעיף 2.2 לחוזה הזיכיון). השימוש במילה "קיורטוש" מופיע גם בחוזה (ה"והואיל" הרביעי בחוזה הזיכיון) כשם עסק "קיורטוש” המאפה ההונגרי ובפני עצמו "קיורטוש" כסימן מסחרי במכתבה של עו"ד בן-נון נחמני לנתבע ביום 04.10.12 (נספח 8 לכתב התביעה). ע"פ עדותו של העד שלמה שושן, מטעם התובעת, הוא ראה את הנתבע ויהודה נעים במפעל אורזים מאפים בקופסאות עם מדבקה בשם קיורטוש. כן הוגשו צילומים של מאפים/עוגות בעסק שהשלט שלו הוא: "קיורטוש המאפה ההונגרי". נטען כי התובעת נהנתה מהפרסום. כמו כן, נטען להשתק שהתייחס לבעלת המניות של התובעת, לטעון טענות והיפוכן. כאמור לעיל, הזכות הקניינית נכון לשנת 2012 לא הייתה של בעל המניות אלא של החברה וההשתק לא חל על החברה.