משפטית היא חבה כאורגן כלפי הזכיין יחד עם בעל המניות הנוסף, יהודה נעים, על נזקיו בכפוף לטענה להקטנת הנזק. אוסיף כי כאשר התברר לנירה רגב כי הזכיין אינו רוצה לעבור לרשת של חברת קיורטוש, היה בידה להציע פרק זמן השווה להשקעתו בתנאים מקלים כדי שיהיה בידו למצוא חלופה אחרת. תחת זאת, היא שותפה להעמדת הזכיין בסיטואציה בלתי אפשרית שלטענתו גרמה לו נזק. כשנירה רגב נכנסה לנעלי בעלה המנוח בחברת המאפה ההונגרי והיא לא הסכימה לאופן ההתנהלות של יהודה נעים, היה בידה לעזוב בתנאים שהיא הייתה משיגה במשא ומתן עם יהודה נעים. היא בחרה להישאר אך נראה לכאורה כי היא פעלה לריקון החברה מזכיינה – נכסיה. כך גם כלפי הזכיין שלגביו האופציות צומצו לחלופה שמבחינתו הייתה בלתי סבירה כלכלית. נירה רגב גרמה אפוא להפרת חוזה הזכיינות כאורגן חברת המאפה ההונגרי. בית המשפט המחוזי קבע כי ביחסים שבין חברת קיורטוש לחברת המאפה ההונגרי הגדיעה המידית של זכייני החברה ההונגרית לא הייתה חלופה מידתית על פי הפסיקה (עניין -דוידוביץ). הדבר נכון גם ביחסים שבין חברת המאפה ההונגרי לזכיין. במקום משא ומתן נשלח לו מכתב ע"י ב"כ בכובעה כחברת קיורטוש, שההפסקה מידית ולחלופין כניסה כזכיין ברשת חברת קיורטוש בהתעלם מהשקעתו שטרם כיסתה עצמה. בנוסף, נטען כי נירה רגב, כבעלת מניות המפעל, התערבה לרעת הזכיין במתן תנאים כלכליים. מעבר להוכחת הדרישה לערבות בנקאית לא הוכח מה היו התנאים של זכייני המאפה ההונגרי או של חברת קיורטוש ובמה הם שונים.
חבות חברת קיורטוש
20. הזכיין לא התקשר בחוזה עם חברת קיורטוש. יש הפרדה בין החברה לבעלת המניות שלה (סעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999). ביטול הזכויות שלא היו לחברת המאפה ההונגרי אינו מקים חבות כלפי הצד המפר שהוא זר לו. בכתב התביעה נטען כי אגב ביטול הזכויות של הזכיין דרשה חברת קיורטוש גם תשלום חוזי (סעיף 9.2 במכתב מיום 04.10.12). המכתב נשלח בשם חברת קיורטוש. הזכיין לא כרת חוזה עם חברת קיורטוש. חברת קיורטוש תבעה את הזכיין ועל כך קבעתי את עמדתי בתביעת חברת קיורטוש. נטען כי חברת קיורטוש לא נקטה בשום הליך נגד חברת המאפה ההונגרי. גם בטענה זו לא מצאתי עילה חוזית לטובת הזכיין.
גם אם היה נטען שמעשי נירה כבעלת המניות של חברת קיורטוש חייבו את החברה, טענה המתעלמת מהאישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד – לא מצאתי בטיעון את העילה החוזית. מעבר לנדרש, היותה של נירה רגב בעלת מניות בשתי החברות אינה יוצרת חבות לחברת קיורטוש בגין מעשי נירה רגב בהיותה אורגן של חברת המאפה ההונגרי. כך גם מעשיי דורון נגב המנוח שחתם על מסמך ההבנות שבו התחייבות חסרת בסיס משפטי. נדמה שבעת ייצוג חברת קיורטוש הייתה אכן חריגה והתעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של כל תאגיד. כך גם עלה מדברי נירה רגב על כך שמגיע לחברת קיורטוש פיצוי על ההדרכה שנתנה לזכיין. לכל העילות הכספיות התייחסתי לעיל. הם לא מקיימים לזכיין עילת תביעה. הזכיין הוכיח כי החוזה עמו הופר בשנה הראשונה ונשלחה אליו הודעת ביטול בדרך עקיפה ע"י צד ג', חברת קיורטוש (סעיף 16 לחוזה). הודעה שהישום שלה נבחן בתביעת חברת קיורטוש.
גם אילו הועלתה טענה נזיקית כנגד חברת קיורטוש על נקיטת הליכי ביטול הסכם הזכיינות – לא הייתה עילה לתובע לאור כי ההתערבות שלה בחוזה , קרי עוולת "גרם הפרת חוזה" הייתה כדין (סעיף 62 לפקנ"ז).