עילת עשיית עושר ולא במשפט - התובעת הוכיחה כי על פני כ- 3 חודשים התקיים עסק תחת סימן ושם מסחרי שלה והמותג שלה שלא כדין. על אף שניתנה לחברת קיורטוש הזדמנות להוכיח את התעשרות הזכיין, באמצעות מחזוריו, היא ויתרה על כך ולא הציגה ראיות לתמיכה בנזק זה (עמ' 26 לפרוטוקול מיום 09.01.15, דברי עו"ד ניב כהן), למעט תשלום תמלוגים על פי חוזה הזיכיון. התמלוגים מחייבים הוכחת המחזור של הנתבע (סעיף 4 לחוזה). המחזור של הנתבע לא הוכח. בנוסף היה על הזכיין לשלם גם דמי זיכיון בסך של 200,000 ₪. מחצית שולמו ונותר חוב של 100,000 ₪. התשלום של דמי הזיכיון הוא תשלום חד פעמי שמשולם ואין מחזירים אותו (סעיף 3 לחוזה). תקופת החוזה היא לשנה עם אופציות (סעיף 9 לחוזה). אני מקבלת את התביעה בראש נזק זה על החלק היחסי של 4 חודשים כנתבע בסך של 30,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
תשלומי דמי התמלוגים- דמי התמלוגים והזכות להם נקבעו בחוזה שבין חברת המאפה ההונגרי והזכיין. חברת קיורטוש אינה צד לחוזה. נטען שבפועל נירה רגב ובנה השקיעו זמן ומאמץ לסייע לזכיין להתאים את עסקו להיות זכיין של קיורטוש. לא ניתן להתעלם מכך שנירה רגב היא בעלת מחצית המניות של חברת המאפה ההונגרי שעמה הזכיין חתם על החוזה. הזכיין היה אמור לקבל מהם הנחיה והדרכה (סעיף 5 לחוזה). למעשה התביעה היא לדמי הזיכיון . התביעה בראש נזק זה הייתה צריכה להיות מוגשת על ידי חברת המאפה ההונגרי ו/או בעל מניות כבקשה לאישור תביעה נגזרת כחוב חוזי. לא ניתן לעקוף זאת באמצעות תביעת חברת קיורטוש שאינה צד לחוזה .
תביעת הזכיין ת.א. 4401-01-13 12. התביעה הוגשה ע"י הזכיין כנגד חברות המאפה ההונגרי וחברת קיורטוש ובעלי המניות. קרי, יהודה נעים ונירה רגב. בעת הגשת התביעה טרם ניתנה ההחלטה ע"י כב' השופטת דניה קרת-מאיר אך התביעה הוגשה אחרי הגשת התביעה והסעד הזמני ע"י חברת קיורטוש נגד הזכיין [50398-10-12 ביהמ"ש המחוזי ב"ש (להלן: "צו המניעה")]. התביעה היא כספית וחוזית על סך של 447,193 ₪. התשתית העובדתית מצביעה על כשל בהתנהלות הנתבעים בחלקם כאשר בתביעה זו אני מתייחסת רק לתביעת הזכיין.
התביעה נסמכת על חוזה שנחתם בין חברת המאפה ההונגרי לזכיין ובו היו התחייבויות משפטיות/קנייניות שלא תאמו את המציאות. הזכיין מפנה למסמך הבנות שנתחם בין שני בעלי המניות המקוריים של החברה, יהודה נעים ודורון רגב ז"ל. המסמך קדם את חתימת החוזה עם הזכיין. מסמך ההבנות הוא מיום 15.06.10, לפני החתימה על החוזה עם הזכיין וכשנתיים אחרי שדורון רגב המנוח העביר בשנת 2008 את זכות הקניין שלו בסימן ובשם המסחרי לחברת קיורטוש. לפי מסמך ההבנות דורון ז"ל העביר את "הזכות להשתמש בשם המסחרי ובשאר הזכויות הקנייניות השייכות לדורון" (סעיף 2 למסמך ההבנות, נספח 2 לכתב התביעה). בחוזה הזכות שודרגה . ב "והואיל השני " של החברה הוצהר כי: "החברה רשאית להעניק זכות שימוש בסימן ושם המסחרי , שנרשמו כדין אצל רשם סימני החברות ....". לא הונחה תשתית ראייתית כי ה"זכות" לכאורה שדורון רגב ז"ל העביר לחברה כללה גם את הזכות לתת הרשאה לאחרים. אין חולק שאף אחת מההרשאות הללו לא נרשמה.