ונחזור לעניינו של בעל המניות בכשירותו כנושה החברה בגין הלוואת בעלים: בחברה הנקלעת למשבר, ואינה יכולה לפרוע את מלוא חובותיה, מתחדדים האינטרסים השונים של הקבוצות השונות הקשורות בחברה, העומדות על זכויותיהן. אינטרסים אלה נוגדים זה לזה כאשר הקופה אינה מספיקה
--- סוף עמוד 586 ---
להשביע את מלוא הדרישות הלגיטימיות. קביעת התנאים הנדרשים להשעיית זכויות בעלי מניות לפרעון חובם מהחברה עד לאחר מלוא פרעון חובותיהם של הנושים החיצוניים על רקע הוראות חוק החברות, מחייבת איתור האינטרסים של כל אחת מקבוצות נושים אלה, ואיזון ראוי ביניהם. איזון זה צריך להיעשות על רקע ראייה רחבה של תכלית החברה העיסקית מצד אחד, וחובותיה ואחריותה כלפי נושיה החיצוניים והפנימיים כאחד, ולאור מערכת היחסים המשפטית בין בעלי המניות לבין החברה מצד אחד, ובין הנושים החיצוניים לבין החברה מצד שני. כדי לתחום בצורה ראויה את מסגרת התנאים לשימוש באמצעי השעיית פרעון חובות בעלי המניות, יש לעמוד על מסגרת ההגנות הניתנות בחוק לנושים החיצוניים של החברה, ועל אלה הניתנות לבעלי המניות. השאלה כיצד לאזן בין אלה לאלה משתלבת בפרשנות תכליתית של הוראות החוק, על רקע המדיניות הכלכלית והחברתית שמבקשים להגשים. האיזון הראוי מושפע מעקרונות משפט הלקוחים מדיני התאגידים, ומתכנים המקרינים על עקרונות אלה מתחום המשפט הפרטי ומעקרונות חוקתיים כלליים.
עקרונות דיני התאגידים וחשיפתם להשפעת המשפט האזרחי והחוקתי בישראל
7. בעשורים האחרונים, עברו דיני התאגידים שינויים מרחיקי לכת, שהושפעו, בין היתר, מהתפתחויות עמוקות שחלו במשפט האזרחי והחוקתי. אחת ממטרותיו של חוק החברות החדש היא להביא לאינטגרציה מירבית של דיני החברות עם עקרונות המשפט האזרחי בנושאים המשותפים לשתי מערכות דינים אלה (אוריאל פרוקצ'יה, דיני חברות חדשים לישראל, 12-13 (1989)) (להלן - פרוקצ'יה, דיני חברות).
במקביל לאינטגרציה של דיני החברות עם עקרונות המשפט האזרחי, הושפעו דינים אלה גם מההתפתחות שחלה במשפט החוקתי הישראלי, שלא פסחה גם על תחום זה. כתוצאה מכך, עקרונות המשפט החוקתי חדרו גם לעקרונות המשפט התאגידי, כשם שחלחלו לתחומי משפט אחרים.
--- סוף עמוד 587 ---
תום הלב וחובת ההגינות
8. תורת תום הלב וחובת ההגינות בביצוע פעולות משפטיות בין אדם לחברו זכתה לפיתוח נרחב במשפט האזרחי, וחדרה והיכתה שורשים אף בדיני החברות. על תום הלב נאמר כי הוא עקרון "מלכותי" המסוכך על המשפט הפרטי כולו (הנשיא ברק ברע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פד"י נה(1) 199 (1999) (להלן - פרשת רוקר); בג"צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מז(4) 702, 708 (1993); אהרן ברק, פרשנות במשפט: פרשנות החוזה, 213 (2001); ע"א 2792/03 יצהרי נ' טל אימפורט (מוצרי היער) בע"מ (לא פורסם, 14.12.06) (מפי הנשיא ברק) (להלן - פרשת יצהרי)). תורת תום הלב מסוככת על כל פעילות משפטית של פרט, תאגיד, או רשות ציבורית או שלטונית. תורת תום הלב עשויה להוות מקור עצמאי לחבות משפטית המוטלת על פרט או על תאגיד, בצד חבות משפטית חוזית או נזיקית. תורת תום הלב היא מקור משפטי עצמאי להטלת חבות משפטית על מי שמבצע פעולות משפטיות במסגרת המשפט האזרחי (פרשת יצהרי, שם) (השוו ע"א 741/01 קוט נ' עזבון ישעיהו איתן ז"ל, פד"י נז(4) 171 (2003)).