23.
--- סוף עמוד 594 ---
ככל זכות-על בעלת אופי חוקתי, גם חופש ההתאגדות אינו מוחלט, והיקף ההגנה עליו יחסי ומוגבל. יחד עמו, גם עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והגבלת האחריות של החברה אינם מוגנים בצורה מוחלטת אלא בהיקף יחסי בלבד. יחסיות ההגנה על עקרונות אלה נגזרת מהצורך להגן, בד-בבד, גם על ערכים ואינטרסים נוגדים. כך, למשל, חופש ההתאגדות מוגבל בראש וראשונה למטרות שאינן נוגדות את החוק, המוסר או תקנת הציבור (סעיף 3 לחוק החברות). במסגרת דרישת החוקיות, כפופה החברה לחובה לבצע את עסקיה ופעולותיה המשפטיות בתום לב ובהגינות. בכלל חובת תום הלב מצויה גם החובה לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי ציבור נושיה של החברה. היקף ההגנה על עקרונות חופש ההתאגדות, האישיות המשפטית הנפרדת, והגבלת האחריות של התאגיד עשוי להיות מושפע, בין היתר, מהצורך להגן בד-בבד על עניינם הלגיטימי של הנושים החיצוניים בהתקיים נסיבות מסוימות. היתרונות התאגידיים של הגבלת האחריות שלובים בהקשר זה עם נשיאה באחריות לניהול עסקי הוגן.
"כרית הבטחון" להבטחת חובות הנושים
24. על תאגיד חלה חובה בסיסית להבטיח את יכולתו הכספית לעמוד בפרעון חובותיו לנושיו. לצורך השגת תכלית זו, נדרשת "כרית בטחון" מספקת בהונה העצמי של חברה, אשר תבטיח את פרעון חובות הנושים. "כרית בטחון" זו משמעה קיום יחס נאות בין נכסי החברה לבין התחייבויותיה, הן בשלב הפתיחה בעסקים והן במהלך פעילותה של החברה, בדרך העסקים הרגילה. בדרך התנהלותה המקובלת של חברה עיסקית, עליה לדאוג באופן רצוף לכך שנכסיה יספיקו לכיסוי חובותיה, כפי שאלה מתגבשים מעת לעת בהתאם לאופי עסקיה. קיום יחס ראוי בין נכסי החברה להתחייבויותיה אמור להבטיח כי במהלך פעילותה העיסקית, נכסי החברה לא יישחקו, ותישמר יכולת הפרעון של החברה בכל עת ביחס למכלול התחייבויותיה. חוק החברות אינו קובע דרישה סטטוטורית לקיום הון עצמי מינימלי בחברה, ומשכך, קיום הון כזה אינו מהווה תנאי למימוש זכות ההתאגדות. ביסוד הדבר טמון הרעיון כי יש לתת לחופש ההתאגדות את המשקל המירבי, ולהגבילו רק לתנאים המהותיים המחייבים התיישבותן של מטרות התאגיד עם החוק, המוסר ותקנת
--- סוף עמוד 595 ---
הציבור (סעיף 3 לחוק החברות) (הצעת חוק החברות, שם, עמ' 11; פרוקצ'יה, דיני חברות, 135-7).
25. אי-ההסדרה הסטטוטורית של הון עצמי מינימלי כתנאי להתאגדות, והשארתו ענין פתוח, כפוף למספר סייגים עיקריים: