--- סוף עמוד 620 ---
(ג) יש חשיבות לצורך הענין למידת קיום חובותיו של בעל המניות כלפי החברה על-פי סעיפים 192 ו-193 לחוק; הוראות אלה קובעות את חובות בעל המניות ובעל השליטה ובעל כוח הכרעה בחברה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת כלפי החברה ובעלי המניות האחרים בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו בחברה.
(ד) היקף יכולתה של החברה לפרוע את חובותיה.
71. השימוש באמצעי הרמת מסך חלקית בדרך של השעיית זכותו של בעל מניות לפרעון חובו מהחברה עד לאחר שהחברה פרעה את כל התחייבויותיה לנושים האחרים, כפוף למילוי עיקר התנאים הנדרשים להרמת מסך מלאה, תוך שהוא מהווה אמצעי מתון יותר שתוצאותיו מוגבלות, המתאים להפעלה בנסיבות בהן איזון האינטרסים מצדיק התערבות חלקית בעקרונות התאגידיים לצורך הגנה על הנושים. הסדר השעיית פרעון חובות הבעלים מעגן בתוכו את כלל האיזונים הנדרשים לצורך הרמת מסך, ובהם - ההנחה כי מדובר במצב חריג של שימוש לא ראוי באישיות המשפטית הנפרדת באופן שיש בו כדי להונות אדם, או לקפח נושה, או כדי לפגוע בתכלית החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת הפרעון שלה. הדרישה לקיום מודעות של בעל מניה לשימוש הלא ראוי בעקרונות התאגידיים, כמו גם למעמדו בחברה על-פי שיעור אחזקותיו וכן להיקף יכולת הפרעון של החברה - כל אלה הם כוחות הפועלים לריסון השימוש באמצעי של הרמת מסך מלאה או חלקית, בדרך של השעיית זכותו של בעל מניה להיפרע את חובו מהחברה. מעל לכל אלה, וכמטריה הסוככת על כלל התנאים המרסנים כאמור, נדרש קיומו של התנאי לפיו "בנסיבות הענין צודק ונכון" להתערב התערבות שיפוטית במסך החוצץ בין התאגיד לבין חבריו. בדרך זו נוצר האיזון בין אינטרס ההגנה על ערכי חופש ההתאגדות, האישיות התאגידית הנפרדת והגבלת האחריות של התאגיד, אל מול ערך ההגנה על זכויותיהם הרכושיות של הנושים, תוך אכיפת חובתו של התאגיד העיסקי לנהל את עסקיו בתום לב ובהגינות, מתוך דאגה ליכולתו לפרוע את חובותיו לנושיו.
72. התיקון לסעיף 6 לחוק החברות לא הביא עמו מהפכה קונספטואלית בתפיסה הבסיסית של התנאים שיש לשוקלם לצורך הרמת מסך והשעיית
--- סוף עמוד 621 ---
פרעון הלוואות בעלים של בעל מניות בחברה. התיקון הגדיר בצורה ברורה, מהודקת וחדה יותר את מסגרת התנאים והאיזונים הנדרשים לצורך כך. ניתן להניח, כי גם במתכונת החקיקתית הגמישה יותר של ההסדר על-פי נוסחו המקורי של החוק, תנאים ואיזונים דומים צריכים לבוא ברקע שיקול הדעת השיפוטי המופעל לצורך שימוש באמצעי של הרמת מסך או השעיית חוב בעל מניות.