(עמ' 284-286 לפרוטוקול)
מהימנות עלי עדויות אלו ואני מאמצן.
אני דוחה בחוסר אמון מוחלט את טענת מר אביגד: "הכל אושר לנו ולכן טרחתי כן להוסיף...". אין שחר לנאמר, והוא עומד בניגוד לכלל הראיות המהימנות אשר הובאו בפני.
מה שלמעשה ביקשה "זאוספורט" הוא להקים לצד "מכון הכושר", איזור מנוחה/המתנה/ Lounge לפני טיסה, בו ניתן יהיה גם להגיש כיבוד ושתייה, לרבות שתייה חריפה, יין ובירה.
טענת "זאוספורט", כי כוונתם הייתה לתת שירותים אלו ולספק מזון ומשקאות רק למשתמשי "מכון הכושר" על-מנת להחזיר להם את האנרגיה אותה "שרפו", קרסה עד מהרה.
--- סוף עמוד 15 ---
יין ובירה בוודאי שאינם חלק ממזון בריאותי, ואינם חלק בלתי נפרד מ"מכון הכושר".
בעדותו נשאל והשיב ד"ר יוני ירום - מומחה התובעת "בנושא שתייה ואכילה הקשורה לפעילות גופנית", אשר הגיש חוות דעת בנדון:
"ש. שתייה חריפה, אלכוהול ובירה, הם גם מסוג המזונות שהם חלק בלתי נפרד היום מחדר כושר מודרני?
ת. וודאי שלא".
(עמ' 4 לפרוטוקול)
בעדותו מאשר מר צבי בן דת שהרעיון היה להקים "מיזם בינלאומי שמבוסס על מינויים, מבוסס על אנשים שיכולים להיכנס לכל מקום בעולם במסגרת המנוי הזה" (עמ' 121,122); הכוונה הייתה להפיץ מיזם זה בשדות תעופה בעולם בהם קיים טרנזיט של נוסעים, כדי לאפשר אזור מנוחה/ Loungeפתוח לכל המעוניין, ללא כל הגבלה ולא רק למשתתפי "מכון הכושר".
בעדותו נשאל והשיב מר בן דת:
"כב' השופט: האם יש אפשרות להיכנס לחדר המנוחה, לטרקלין הזה... גם למי שלא נכנס לחדר הספורט?
ת. וודאי. אנחנו הצענו שירותים, זה לא היה רק ספורט. היינו גם אמורים, התכוונו להציע שירותי דיוטי ביוטי, זה אומר ציפורניים ומסאג'ים. אתה יכול להתגלח לפני טיסה, אתה יכול להתקלח, אתה יכול לעשות STEAM, יש לנו מגוון של שירותים שהצענו.
כב' השופט: לא, הכוונה שלי, האם רק להיכנס לזה, לשתות קפה?
ת. יכולת. אף אחד לא מנע, אבל זה לא היה הגיוני, כי המחיר שלנו היה כל-כך גבוה שבשביל לבוא לשתות רק כוס קפה, יותר טוב לשתות אותו בארקפה".
(עמ' 125, 126 לפרוטוקול)
--- סוף עמוד 16 ---
בעדותו נשאל והשיב מר אביגד:
"ש. ... משקאות חריפים הם חלק בלתי נפרד מחדר כושר מודרני?
ת. לא.
ש. אז התכלית של הגשת משקאות חריפים במקום שאתם תכננתם לא היה למטרת חדר כושר, אלא למטרה אחרת, למטרת אירוח, למטרת Lounge, נכון?
ת. לא, אני אסביר. אנחנו הקמנו מועדון חברים בינלאומי.