42. בחקיקת התאגידים וניירות ערך מצויות הגדרות סטטוטוריות של "שליטה" ו"אמצעי שליטה" בתאגיד, המכוונות לצרכים ספציפיים לענין הנדון בחקיקה. לעיתים, ההגדרות מותירות פתח לאיתור השליטה המהותית בנסיבות מקרה נתון, ולעיתים ההגדרות מסתפקות בקביעה כמותית של אמצעי שליטה ואינן מותירות שיקול-דעת שיפוטי לאיתור סממני השליטה המהותית.
--- סוף עמוד 27 ---
43. ענייננו נסב על סוגיה הנוגעת לרכישת שליטה בחברה ציבורית בידי גורם כלשהו. עיקר הסוגיה הוא – מהם התנאים המוקדמים שיש לקיימם לצורך רכישת שליטה כזו, כדי להבטיח הגנה נאותה על מיעוט בעלי המניות שאין בידיהם כוח השפעה על מהלכיה של החברה.
44. אחד ממאפייניה הבולטים של חקיקת התאגידים המודרנית טמון ביצירת הסדרים חקיקתיים להגנה על המיעוט בתאגיד מפני פגיעת בעלי השליטה. במסגרת זו, תרה החקיקה אחר אמצעים להגן על בעלי מניות שאין בידיהם כוח שליטה מפני השתלטות גורם זר על החברה, העלול להשפיע באופן מהותי על מעמדם בחברה ועל ערך מניותיהם ולהופכן לבעלות ערך נמוך יותר, וכן לשנות את המדיניות הניהולית וכיווני פעילותה של החברה באופן שלא ייטיב עם התאגיד ובעלי מניותיו. החשש לפגיעה בבעלי המניות מפני רכישת שליטה כאמור, הביא לחקיקתו של סעיף 328 לחוק החברות, אשר נועד, באמצעות הצעת רכש מיוחדת, להבטיח יכולת השפעה של בעלי מניות חסרי שליטה על הליך רכישת שליטה בידי גורם כלשהו, אשר תקנה לו כוח השפעה מהותי בהכוונת פעילות התאגיד. אין זה מקרי שהסדרת נושא זה בחקיקה מתמקדת בחברה הציבורית ולא בחברה הפרטית, בשים לב לכך שבעלי המניות מן הציבור מחזיקים בדרך כלל בשיעורים קטנים ממניות החברה, הם מפוזרים בלא קשר ביניהם, ומרוחקים ממוקדי ההשפעה בתאגיד. נסיבות אלה מגבירות את החשש כי הליך רכישת שליטה עלול להיות כרוך בפגיעה בהם, ולכן נדרשת בעניינם הגנה מיוחדת של הרגולטור, שאינה נדרשת באותה מידה ביחס לבעלי מניות בחברה הפרטית, הקרובים למוקד הארועים ובידם להשפיע על אופן ניווט פעילות התאגיד, ולהגן, אגב כך, על האינטרסים הכלכליים שלהם. ענייננו, אפוא, ברגולציה חקיקתית על הליך רכישת שליטה בחברה ציבורית, שתכליתה להגן על בעלי מניות המיעוט בחברה העלולים להיפגע ממנו.
הצורך ברגולציה מול חופש הפעולה התאגידי – מתח מובנה
45. הבנת טיבו של הפיקוח שהטיל החוק על רכישת שליטה בחברה ציבורית מצריכה עמידה, ולו בקצרה, על המתח המובנה הקיים ברקע החקיקה התאגידית בין הצורך בפיקוח על רכישת שליטה בחברה ציבורית, מצד אחד, לבין עקרון החופש התאגידי העומד בבסיס פעילותן של חברות עסקיות, השואף להותיר חופש פעולה