40. מושג ה"שליטה" הוא, אכן, סבוך, ונלוות לו משמעויות שונות בהקשרים שונים; הוא עשוי להשתנות בשים לב להקשר הדברים, ולתכלית שלשמה הוא נבחן (ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253, 286-287 (1984), להלן: ענין קוסוי). הוא עשוי להיות בעל משמעות אחת לצורך בחינת חובות אמון בחברה, ובעל משמעות אחרת לצורך הסדרת המסחר בניירות ערך, המכוונת להגן על ציבור המשקיעים. הוא עשוי להיות שונה כאשר הוא נדרש לצורך איתור עסקאות עם בעלי ענין, או לצורך רישוי בנקים (ע"א 1186/93 מדינת ישראל, משרד המשפטים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מח(5) 353 (1994)). מהותן של הגדרות ה"שליטה" בתאגיד התגבשו בחקיקה ובהלכה הפסוקה סביב הצורך המיוחד וההקשר המיוחד שלשמם הן נדרשות (Louis Loss, Joel Seligman, Securities Regulation 1695 (3rd ed., vol IV, 2000)).
--- סוף עמוד 26 ---
מאחר שלצורך איתור ה"שליטה" בתאגיד נדרש מבחן מהותי-איכותי, ואין די במבחן מתימטי-כמותי, בחינת קיומה של "שליטה" בתאגיד צריכה להיעשות בהקשר למקרה לגופו, תוך התייחסות לנתוני היכולת הממשית לשלוט בתהליך קבלת ההחלטות או להשפיע עליו (Rochester Telephone Corp. v. Unites States, 307 U.S. 125 (1939); לדיון בהגדרות שונות לשליטה בהקשרים שונים, ראו למשל: אוריה גנאל דיני חברות [רכישות ומאבקי שליטה] 49-54 (1991); יוסף גרוס מושג "השליטה" והשלכותיו – מבט אל דיני החברות, דיני ניירות ערך, דיני המס ועקרונות חשבונאות 39-46 (2003); על מורכבותו של מושג ה"שליטה" בתאגיד ועל אופן בחינתו הלכה למעשה, ראו למשל: ע"א 4275/94 הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ נ' א' ת' ניהול מאגר הספרות התורנית בע"מ, פ"ד נ(5) 485, 545 (1997); ענין קוסוי, בעמ' 286-287; ענין חדשות ישראל, בעמ' 113-116; ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פסקאות 11-12 לפסק דינו של השופט עדיאל ([פורסם בנבו], 7.6.2007); להלן: ענין רייכרט; עע"מ 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ), פסקה 55 ([פורסם בנבו], 11.2.2008)).
41. "אמצעי שליטה" בתאגיד משקפים זכויות שונות הנלוות למניה המוחזקת על-ידי בעל מניה, שיש בהן סממנים של "שליטה" העשויים, במצבים מסוימים, להצביע על יכולתו של בעל המניה להשפיע על התנהלות התאגיד, גם מקום שאין בידו "שליטה" ממש. גם אם בהצטברותם, "אמצעי השליטה" אינם מקנים "שליטה" של ממש, הם עשויים להצביע על כוח השפעה הקיים בידי בעליהם, שעשויה להיות לו משמעות לצרכים שונים, בהקשרים שונים. רבים מההסדרים החקיקתיים הנזקקים להגדרת "שליטה" אינם מסתפקים באיתור מימד "השליטה", אלא מבקשים לבחון גם את גורמי החזקת "אמצעי השליטה", כמשקפים סממן של "שליטה". השוני בין "שליטה" ממש ל"אמצעי שליטה" מבטא הבדל של דרגה ולא של מהות. המושג "אמצעי שליטה", כמו גם המונח "שליטה", מוגדרים באופנים שונים לצורך הקשרים שונים.