51. ההסדר המשפטי בתחום רכישת שליטה בחברה ציבורית מבקש, אפוא, להבטיח כי הליכי רכישת השליטה ושינויי הבעלות בה ייעשו תוך שמירה על ההגינות התאגידית הן כלפי החברה עצמה, הן כלפי בעלי המניות המוכרים את מניותיהם, והן
--- סוף עמוד 32 ---
כלפי בעלי המניות המבקשים לשמר את בעלותם במניותיהם, וכי הרכישה תתאפשר רק כאשר היא מהווה מהלך יעיל מבחינה כלכלית-מצרפית (ידידיה שטרן "רכישת שליטה בדרך של איסוף מניות" משפטים כא(3) 409, 453 (1992); על המתח המתמיד הקיים בין היעדים של יעילות והוגנות, בהשתקפותם בדיני הרכישה, ועל צורך להשיג את האיזון הראוי ביניהם, ראו עוד: יחיאל בהט חברות - החוק החדש והדין כרך שני 1206 (מהד' 10, 2008), להלן: בהט; רשף חן "עיקרי התיקונים בתיקון מספר 3 לחוק החברות" תאגידים ב/3 3 (2005); ע"א 10406/06 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקאות 30-36 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 28.12.2009)).
מאפיינים עקרוניים להסדר רכישת השליטה בחברה הציבורית
תחולה על חברה ציבורית
52. המגמה לאזן בין עקרונות החופש התאגידי, חופש ההתקשרות החוזי וגורם היעילות הכלכלית, לבין כללי ההוגנות בהליכים התאגידיים והגנה על בעלי מניות המיעוט, הניעה את מחוקק חוק החברות ליצור את מערכת הכללים לרכישת שליטה בתאגיד, תוך איזון בין השיקולים השונים לענין זה. ההגנה על בעלי מניות המיעוט לא נפרשה על כל חברה באשר היא. היא הוגבלה לחברה ציבורית, שבה לפחות חלק ממניותיה נמצאות בידי הציבור ונסחרות בבורסה (הגדרת "חברה ציבורית" בסעיף 1 לחוק). הטעם לכך הוא כי בחברה שמניותיה פזורות בידי הציבור הבעלות בהון החברה מתפצלת לשיעורים קטנים בין מספר רב מאוד של בעלים, עובדה הגורעת מיכולתו של כל בעל מניה להשפיע על מהלכי החברה, ואף להתגונן מפני שינויים צפויים בהנהלתה, העלולים לפגוע הן באינטרסים הראויים של החברה, והן באינטרסים של בעלי המניות מבחינת מעמדם בחברה והערך הכלכלי של המניות המוחזקות על-ידם. בחברה ציבורית הצורך להגן על בעלי המניות בולט במיוחד בשל המרחק הרב הקיים בין בעל המניות האינדיבידואלי לבין מוקדי הכוח והשליטה בחברה. במסגרת האיזון בין חשיבות החופש התאגידי לבין הצורך בהתערבות הגורם המפקח, הושארה החברה הפרטית, שבה יש מיעוט בעלי מניות הקרובים למוקדי השליטה בתאגיד, מחוץ למסגרת הסדר הפיקוח לענין הליך רכישת השליטה בחברה.
רכישת מניות רגילה לעומת רכישת מניות שליטה