דרכי האיזון בדיני הרכישה
50. על רקע הנחות יסוד אלו, ההתערבות החקיקתית בתחום דיני רכישת שליטה בחברות ציבוריות נועדה לשרת שני יעדים מרכזיים: היעד האחד, הוא השגת יעילות כלכלית. במובן זה, ההסדר המשפטי נועד לאפשר, ואף לעודד, רכישות שעשויות להביא לניצול יעיל יותר של נכסים, ולהשאת רווחיהם של הצדדים המעורבים. מנגד,
--- סוף עמוד 31 ---
תפקידו להרתיע, ואף למנוע, רכישות שלא תבאנה לניצול יעיל יותר של נכסים, ותהיינה כרוכות בהפחתת היעילות המצרפית של המעורבים (בבצ'וק ופרוקצ'יה, בעמ' 72). לצד החתירה לקידום היעילות הכלכלית, נועד היעד השני של דיני הרכישה להבטיח שמירה על הוגנות תאגידית, שמשמעה תום-לב, שוויון וצדק חלוקתי בדיני הרכישה. בגדר ערכים אלה, קיימת מגמה להבטיח כי מהלכי רכישה ושינויי בעלות בחברה יתבצעו תוך מתן תמורה הולמת לבעלי מניות המבקשים למכור את מניותיהם, אגב שמירה על עקרון השוויון בין בעלי המניות. אכן,
"ההגינות מחייבת, בין השאר, מתן תמורה הולמת לבעל המניה בעד מניותיו, ושוויון בין בעלי המניות. המניה היא קניינו של בעל המניה, וציפייתו הלגיטימית היא כי קניין זה יכובד. כיבוד קניין בעל המניה משמעותו אי כפיית מכר המניה, ואי הגבלת עבירותה. ואם בכל זאת כופים עליו מכירת קניינו, הרי שההגינות הבסיסית מחייבת כי יקבל תמורה הולמת בעד מניותיו" (ע"א 2773/04 נצבא, חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר, פסקה 4 לפסק דינו של הנשיא ברק ([פורסם בנבו], 14.12.2006)).
בד-בבד, יש להבטיח כי שינויי בעלות בחברה ייעשו תוך שמירה על ענייניה של החברה עצמה, במטרה לקדמם ולא לפגוע בהם. כבר נקבע בעבר, כי "יש לזכור, כי בעל המניה הוא בעלים של נכס, ועל-פי דין הקניין הכללי רשאי הוא לעשות בנכסיו כרצונו", ואולם: "חופש זה אינו בלתי מוגבל, שכן אחת מאותן מגבלות מקורה בכך, שהבעלות על המניה מעניקה שליטה בחברה, ושליטה זו מחייבת הגינות, תום-לב ופעולה לטובת החברה" (ענין קוסוי, בעמ' 285). על רקע זה, "המטרה במרקם ההוראות השונות בהצעת החוק היא ליצור הסדר הולם, המאזן בין הכוחות השונים הפועלים בחברה, לשם השגת התכלית העומדת ביסוד ההתאגדות – רווחת כלל בעלי המניות בחברה" (לחמן-מסר ורוזמן, בעמ' 265; והשוו גם: פרוקצ'יה, דיני חברות, בעמ' 566-568; אירית חביב-סגל דיני חברות לאחר חוק החברות החדש (כרך ב') 377-378 (2004), להלן: חביב-סגל). הגם שבאופן מסורתי, יעד ההגינות נתפס כמישני ליעד קידום היעילות הכלכלית, כיום מהווים שיקולי ההוגנות בשוק העסקי והמסחרי חלק אינטגראלי ומרכזי ממערך השיקולים שלאורם מתגבש ומתעצב ההסדר המשפטי (ענין אפרוחי הצפון, פסקאות 10-11 לפסק דיני).