--- סוף עמוד 10 ---
9. אשר להסכם המיזוג, כאמור, ביום 27.5.08 החליט דירקטוריון תרו לבטלו. בתוך כך, דחתה החברה את הצעת סאן לפיה, תחת הצעת המיזוג המקורית, תובא לאישור הדירקטוריון הצעת מיזוג חדשה על בסיס מחיר משופר של 10.25$ למניה. עמדת החברה לענין זה היתה כי גם מחיר משופר זה שהוצע אינו מספק. למחרת, ביום 28.5.08, הודיעה תרו לסאן על ביטול ההסכם כאמור.
10. עוד באותו יום, פנו המערערים לבית המשפט המחוזי בתובענה נשוא ערעור זה, בטענה כי בנסיבות שנוצרו לאחר ביטול הסכם המיזוג, מתעורר חשש ממשי שמא סאן תבקש לממש את הסכם האופציה, תוך פרסום הצעת רכש רגילה, כנדרש על-פי ההסכם, במקום הצעת רכש מיוחדת, כפי שלגישתם נדרש לעשות. לטענתם, מאחר שמימוש הסכם האופציה יקנה לסאן שליטה בחברה, עליה לנקוט בהליך של הצעת רכש מיוחדת, כאמור בסעיף 328 לחוק החברות. מטרת ההליך השיפוטי היתה, אפוא, לכפות על סאן לפרסם הצעת רכש מיוחדת כתנאי למימוש הסכם האופציה.
11. סאן, מצידה, החלה לפעול למימוש האופציה שניתנה לה לרכישת מניות בעלי השליטה במסגרת הסכם האופציה. כך, ביום 25.6.08 הודיעה סאן לבעלי השליטה על רצונה לממש את האופציה על-פי הסכם האופציה, וביקשה מבני משפחות לויט ומורוס להודיע עד ליום 7.7.08 כי הם מסכימים למימוש האופציה. ביום 30.6.08 פרסמה סאן הצעת רכש רגילה לצורך רכישת מלוא מניותיה הרגילות של תרו מבעלי המניות הרגילים במחיר של 7.75$ למניה, כפי שנדרשה לעשות על-פי הסכם האופציה. אלא שבינתיים, מחיר המניה בבורסה עלה ועמד על מעל 9$ למניה. במקביל לכך, פנתה סאן בתביעה לבית המשפט העליון בניו-יורק, הוא בית המשפט המוסמך על-פי ההסכמים, בה ביקשה, בין היתר, הצהרה כי הסכם המיזוג והסכם האופציה תקפים, וכי עומדת לה הזכות לממש את האופציה שניתנה לה. ביום 7.7.08 הודיעו בעלי השליטה בתרו לסאן כי הם מסרבים להעביר לה את המניות נשוא האופציה בטענה כי ההליכים שנקטה למימוש הסכם האופציה אינם חוקיים, הואיל ולא נקטה בהליך של הצעת רכש מיוחדת. בהמשך לכך, ביום 10.7.08 המליץ דירקטוריון תרו לבעלי המניות בחברה שלא להיענות להצעת הרכש הרגילה שפרסמה סאן.
12. תוקפה המשפטי של הצעת הרכש הרגילה שהציעה סאן לבעלי המניות בתרו, אשר מועדה הוארך בהסכמת הצדדים, הוא העומד בבסיס המחלוקת בענין זה. אין חולק, כי ערב כריתת ההסכמים בין סאן לתרו ולבעלי השליטה בה, החזיקו בעלי