מבין הנוכחים בישיבה הנטענת, העיד בר-אל. בתצהירו, אומר בר-אל כי טענתו של ברזאני "אינה אמת, לא היה ולא נברא: לא היתה בנוכחותי ישיבה שבה סוכם עמו כאמור לעיל, והוא לא שוחרר מערבותו האישית ... מעולם לא הורה לי מי ממנהלי הבנק לגרוע את ברזני מהיותו ערב ללא הגבלה בסכום לחובות החברה, ולא שמעתי על סיכום כזה. אין כל ספק שאילו היה סיכום כזה הייתי יודע עליו, שכן הייתי הרפרנט ... אציין כי ברזילי פנה במכתב נושא תאריך 11.8.2005 וביקש מהבנק לשחרר את אחיו, ברזני, מערבותו לבנק.
--- סוף עמוד 20 ---
מכתב זה התקבל בבנק ביום 13.12.2005 ... הבנק השיב בשלילה ומסר כי יהיה מוכן לשקול את שחרור ברזני כערב בכפוף לקבלת ערב חלופי לשביעות רצון הבנק – דבר אשר לא אירע" (ת/1(ב), סעיפים 3-4). בעדותו, אישר בר-אל שלא נכח בפגישה בה סוכם להפטיר את ברזאני מערבותו, וכי לא ידוע לו אם בכלל התקיימה פגישה שכזו (פרוטוקול, עמ' 170):
"עו"ד הורוביץ: ... כתבת שלא נכחת בפגישה הזאת שאסף טוען לה בשנת 2004.
...
ת. כתבתי 'שלא היתה בנוכחותי איזה ישיבה שבה סוכם עמו כאמור לעיל והוא לא שוחרר מערבות', אני לא אמרתי שלא היתה ישיבה כזו,
ש. לא אמרתי, להפך, אני מדייק, אמרתי שאתה טוען שלא היית בפגישה כזאת, זה מה שאמרתי, אם לא הובנתי נכון. בסדר, אנחנו תמימי דעים. השאלה שאני שואל אותך, האם התקיימה כזאת פגישה בלעדיך? אם אתה יודע על פגישה כזאת בכלל?
ת. לא יודע.
ש. יש לך מושג למה הבנק, למה לא הבאתם את מעורבים הנוספים שנכחו בפגישה הזאת?
ת: לא".
התמיהה, מדוע לא זימן הבנק להעיד את יתר המעורבים בפגישה הנטענת, צריכה להיות מופנית לשואל ולא לעד. הבנק זימן לעדות את בר-אל, שהיה רפרנט של החברה במועדים הרלוונטיים. בר-אל העיד כי לא ידוע לו על פגישה מהסוג שתואר, וכי בקשתו של ברזילי, לפטור את ברזאני מערבותו, סורבה. גרסה זו, שלא נסתרה, נתמכת במסמכים מזמן אמת כמפורט בתצהירו של בר-אל (ראו: בקשתו של ברזילי (ת/11), ותשובתו של הבנק (ת/12), בה צוין גם ש"פניה לביטול הערבות אמורה להתקבל מהערב עצמו"). במצב דברים זה, הטענה, לפיה התקיימה פגישה במעמד נציגי ההנהלה הבכירה של הבנק, בה סוכם בעל פה כי העד יופטר מערבותו בתמורה לתשלום בסך 1,000,000$, אינה מחזיקה מים.
הגיונם של דברים מחייב, שכפי שכתב הערבות נחתם בכתב גם ביטולו יעשה בכתב. זאת ועוד, אין לקבל כי תשלום בסכום בלתי מבוטל של 1,000,000$ יבוצע בחלל הריק, מבלי שתתקבל כל אסמכתא לתכלית לשמה בוצע, קרי ביטול ערבותו של ברזאני. הנחת יסוד זו זכתה לאישור גם מפיו של ברזאני בעצמו, שאף טען כי במשך תקופה מסוימת עוד הוסיף לדרוש אישור בכתב, אלא שלדבריו, נואש והניח שאכן הופטר מערבותו מאחר שהבנק לא הוסיף לפנות אליו בכל עניין ומפני שנמסר לו מפי חסון המנוח כי הבנק לא יתייחס לערבות אם אין לו כל קשר לחברה (פרוטוקול, עמ' 376-378):