"עו"ד לאבל: ... אתה מסתמך במרכיב הריבית על התחייבות של פריים פלוס 0.5% או ליבור פלוס 0.5% נכון?
ת. טענת הלקוח.
ש. אמת, נכון?
ת. כן.
ש. כלומר והיה טענות הלקוח נופלת גם החישוב שלך נופל, [394] דברים שהם ברורים, ידועים, אתה מאשר את זה נכון?
ת. לא, כי חלק גדול מההלוואות לדוגמא לא התקבלו הסכמים.
כב' השופטת: סליחה בוא נציג את הדברים: אתה לא צד להליך, אתה קיבלת מהלקוח במצב זה או במצב אחר אין הסכמים, אבל אתה לא יודע בוודאות אם כן היו או לא היו הסכמים, אתה לא היית שם.
ת. לא הייתי שם.
כב' השופטת: זאת אומרת על פי מה שהלקוח אמר לך לא היו הסכמים לגבי חלק מההלוואות ואתה על פי זה עשית את החשבון.
ת. נכון.
כב' השופטת: פשוט כדי שיהיה ברור שאדוני לא צד להליך.
ת. לא צד.
כב' השופטת: לא, אני אומרת, הרי השאלה אם כן או לא היו הסכמים.
ת. אבל ייתכן, אני רק משפט קצר: ייתכן ואם היו מוצגים מסמכים כי ביקשנו מסמכים לכבי הלוואות בהיקף של למעלה מ- 2 מיליארד ₪ כאמור בחוות הדעת שלי אני מפרט ואני מפרט את מספר ההלוואות, את זה לא יכולנו לבדוק כי לא היו לנו הסכמים ייתכן ובהסכמים, בחלק מההסכמים היה פריים פלוס 0.1%, או פריים פלוס, יותר נמוך אפילו מפריים פלוס חצי. יכול להיות אני לא יודע, אני רק אומר, מציין עובדתית, נספח 1 מפרט את המסמכים החסרים.
עו"ד לאבל: מר עברון אנחנו לא מדברים על מה שאין, אנחנו מדברים כרגע על מה שיש, ומה שיש בכל דבר ועניין אתה מכמת מלשון כמות את טענות הלקוח לאריתמטיקה של מספרים, אמת?
ת. אמת, על בסיס המסמכים שהיו ברשותי".
--- סוף עמוד 41 ---
למרבה הצער, התרשמתי כי הזדהותו של אברון עם עניינו של לקוחו חרגה מהמצופה ממומחה מקצועי, והוא אף ניסה להתאים תשובותיו לשאלות בית המשפט, על מנת לחזק את מהימנותה של חוות דעתו. כך, ביחס לביטולן של פעולות, טען בתחילה כי ביטל כל פעולה לגביה לא הומצאה לו אסמכתא, כשלשיטתו הבנק הוא האמון על המצאתם של המסמכים ולא הלקוח. אולם, בעקבות התמיהה שזיהה בשאלות בית המשפט, שינה טעמו, טען כי ביקש מברזילי מסמכים חשבונאיים וציין כי ייאות להסתפק בכל הסבר סביר מהבנק ולא רק באסמכתא (פרוטוקול, עמ' 398-400):
"עו"ד לאבל: אתה מוציא מודל ואתה אומר: מה שאין לו אסמכתא מבחינתי אני מבטל נכון?
ת. הלקוח טוען שזה בוצע ללא הרשאה שלו, מה שאין אסמכתא והלקוח טוען שבוצע ללא הרשאתו והוא מבקש ממני לחשב מה הנזק.
כב' השופטת: בוא נדבר בצורה יותר ברורה: אדם מנהל חשבון, זאת אומרת לא פרטי שלו, אלא חשבון עסקי.