21. מהאמור עד כאן, נראה כי לא היה מקום לכלול את נתבעת 5 כנתבעת וצריך שהתביעה נגדה תדחה.
סוף דבר
נוכח האמור לעיל, אני קובע כי רון, דן ובן הפרו את חובת האמונים הקבועה בסעיף 254 לחוק החברות, כלפי דופל וארז, ואף הפרו את הוראות סעיף 21 לתקנון דופל. כן, אני קובע כי ציון עוול כלפי דופל וארז בגרם הפרת חוזה כמשמעותו בסעיף 62 לפקודת הנזיקין.
כאמור, התובעים לא הצליחו להוכיח שעקב ההפרות האמורות נגרם להם נזק כספי, ועל כן, לא ניתן לפסוק פיצויים לטובתם.
נתבעים 1, 3 ו - 4 יקצו לארז 5% ממניות ארמרון באופן ובתנאים שנקבעו בסעיף 20 שלעיל.
התביעה נגד נתבעת 5, נדחית.
בהתחשב בהיקף הדיונים בתובענה ובדחיית התביעה נגד נתבעת 5, הנני מחייב את נתבע 2, לשלם לתובעים את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 35,800 ₪. נתבעים 1, 3 ו – 4 ישלמו לתובעים הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך 71,600 ₪.
מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים
ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ח, 08 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.
מגן אלטוביה