74. חלוף הזמן. בדומה לנאשמים אחרים, מדובר בחלוף זמן משמעותי, הפועל לזכותו של מר אהרונסון. לא ניתן לייחס את חלוף הזמן למעשה או מחדל של מר אהרונסון. אף יש ממש בטענה, כי קבוצת הנאשמים אליה הוא משתייך, פעלה במישורים שונים, לשם קיצור וייעול הדיון. ממכתב של מר אהרונסון (נ/5) עולה, כי התמשכות ההליך הפלילי תרמה לפגיעה שנגרמה לו בשל ההליך
--- סוף עמוד 22 ---
הפלילי. בהקשר זה, תיאר מר אהרונסון תחושות כי חרב עליו עולמו; בושה; אובדן שמחת חיים; הלקאה עצמית.
75. כנזכר לעיל, מר אהרונסון חלה. מצבו הרפואי מורכב ובעייתי. ממכתבו נ/5 עולה בהקשר זה סבל משמעותי. יש לתת לכך משקל, גם בעת קביעת העונש המתאים.
76. נוכח חומרת המעשים, טוענת המאשימה כי על העונש להיות בחלק העליון של מתחם הענישה. בשים לב למכלול השיקולים עליהם עמדתי, קביעת העונש המתאים בסביבות אמצע המתחם, נוטה להשיג במקרה זה תוצאה מאוזנת יותר.
77. סוף דבר, אני מטיל על מר אהרונסון את העונשים הבאים:
א. קנס כספי בסך של 500,000 ₪. הקנס ישולם ב – 30 תשלומים חודשיים שווים, אשר הראשון בהם ייעשה עד ליום 1.4.18, והבאים אחריו עד ל – 1 בכל חודש עוקב.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, אשר ירוצו בפועל אם הנאשם יבצע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים במשך תקופה של 30 חודשים, אשר תחילתה ביום גזר הדין.
ג. 5 שנות פסילה מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית, בהתאם לסעיף 226(א1) לחוק החברות.
78. מר אוברקוביץ'. מר אוברקוביץ' הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של מנהל פעיל בחבר בני אדם בו נעברה עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, בהתאם לסעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים. יצוין, כי העבירה מושא אחריותו של מר אוברקוביץ' היא עבירת הבסיס של צד להסדר כובל, ולא עבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. הצדדים הסכימו, כי יטענו ללא הגבלה ביחס לרכיב המאסר ולרכיב הקנס. הוסכם על מאסר על תנאי ועל פסילה למשך 5 שנים מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית.
79. טענתה העיקרית של המאשימה היא כי מר אוברקוביץ' ידע על ההסדר הכובל ועודד את מר אהרונסון בפעולותיו ביחס להסדר. במצב זה, טוענת המאשימה כי אחריותו הפלילית של מר אוברקוביץ' נושקת לרף של אחריות ישירה לעבירה של צד להסדר הכובל.
--- סוף עמוד 23 ---
80. על פי הסכמת הצדדים, מר אוברקוביץ' היה מנכ"ל דגנית במועדים הרלוונטיים לכתב האישום. מן הראיות עולה, כי קודם לגיבוש ההסדר הכובל, היה מר אוברקוביץ' מעורב בדיאלוג עם מר דוידוביץ, בו הלין על כך שמאפיית דוידוביץ מוכרת במחירים של 3 ב – 10 בקריית ספר, וביקש את הפסקת המבצעים (ראו ת/2328, 8.2.10; ת/2337, 10.2.10). מר אוברקוביץ' גם עודכן בזמן אמת על פגישה בין מר אהרונסון ובין מר אנג'ל, אשר הייתה שלב בדרך להסדר שהושג בסופו של דבר (לעדכונים, ראו ת/2355, 2356, 2357, 11.2.10). יש ממש בטענת המאשימה, כי בשיחות אלה עלו פרמטרים ותרחישים אפשריים להסדר כובל. בשיחה מאוחרת יותר, עודכן מר אוברקוביץ' כי מר אהרונסון פועל לעצירת פעילותה התחרותית של מאפיית דוידוביץ (ת/2389, 17.2.10). בשיחה נוספת עם מר דוידוביץ, קבל מר אוברקוביץ' על כך שלא נעשה דבר בפועל לעניין הפסקת המבצעים מצד מאפיית דוידוביץ. מר דוידוביץ הזכיר ברמז את הפגישה העתידה להתקיים בנושא זה (ובה שוכלל הלכה למעשה ההסדר הכובל), מסר כי הוא מטפל בעניין, וכי אינו מעוניין להרחיב בטלפון (ת/2393, 18.2.10). אפשרות של "שלום בית" בין המאפיות עולה מדבריו בשיחה נוספת לה היה מר אוברקוביץ' צד, יומיים לפני המועד בו שוכלל ההסדר הכובל (ת/2398, 21.2.10).