54. מכתב מיום 23.06.09 שהנתבעים טוענים ששלחו למר ז'אן, וספק אם אכן שלחו, במסגרתו הודיעו לו כי דוראל לא מתנגדת למכירת המניות אליו (נספח ז' 22 לנספחי הנתבעים), מעיד בתוכנו על כוונת המרמה או רשלנות הנתבעים, שכן כבר חתמו על ההסכם מול ז'אן בניגוד להסכם קהירי. מהמכתב עולה כי הנתבעים כבר כרתו את ההסכם עם מר ז'אן שלא כפי שהציגו למר קהירי.
55. מר בוקר פרסם לכולי עלמא את המצב אליה הגיע גאש בגלגוליה הקודמים, מכאן כי מר בוקר היה מודע לתרגיל העוקץ בזמן אמת, ופרסם ביודעין מסמך המצביע על ידיעתו ושימושו במידע פנים, כי גאש בשני גלגוליה מופסדת.
56. גאש גבתה תקבולי התקנות מלקוחותיה וניצלה את הפער בין מועד ההזמנה, מועד התשלום לבין מועד ההתקנה בפועל, וניצלה את העובדה כי קיימות דלתות מיוחדות המצריכות התקנות בעלות גבוה מהתקבול אותה גבתה, התחמקה מאחריות כלפי לקוחותיה והתחילה לחרוך את האדמה תחתיה. גאש גבתה עמלת התקנה נמוכה בניגוד גמור לתמחור האמיתי שלה. הנתבעים מכרו לג'אן פעילות ולא חברה רווחית כפי שהטעו אותו לחשוב. הנתבעים מכרו לז'אן התקנות עתידיות עליהן גבו כספים מראש.
גאש הבטיחה לג'אן שההתקנות שלא ביצעו אך גבו תמורתן הן בסה"כ בסדר גודל של 300,000 ₪ אולם תוך חודשים ספורים בלבד ג'אן הגיע להוצאות בסך של 380,000 ₪ בגין התקנות, עובדה אשר הובילה לקריסתו.
--- סוף עמוד 10 ---
57. גאש לא הציגה לג'אן בדיקת נאותות מינימאלית והפרה את חובת הזהירות כלפי האדם התם מר ז'אן, האדם הכי פחות מתאים למשימה. גאש התעלמה מסירובה של דוראל להעברת הזכיינות למר ז'אן.
האקדח המעשן נאחז על ידי בעלי השליטה בגאש שירו בה ופצעו אותה אנושות, והביאו לגסיסתה בתהליך מואץ.
58. גאש לא שילמה לדוראל עבור הזכיינות ובפרט עבור סניף דיזיין סנטר. דוראל שלחה מכתב ביום 12.10.09 והתריעה על שלל ליקויים, אצל לקוחות בסניף גאש. מכתב זה הועבר לנתבעים אישית וכן לבא כוחם, עו"ד פרומוביץ. גאש והנתבעים חבים לשלם לדוראל פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם הזכיינות. דוראל פנתה אישית לנתבעים בטרם נמכרו המניות למר ז'אן, והדגישה כי הנתבעים חבים בגין התקנות, זכיינות וכו', סך של כמליון וחצי ₪.
59. גאש מכרה למר ז'אן חתול בשק, באישון לילה, חברה ריקה מפעילות כלכלית. במועד המכירה לא היו לגאש מתקינים, ציוד, נכסים או פעילות עסקית. מטרתם האמיתית של הנתבעים הייתה עסקה למראית עין, שמטרתה האמיתית הייתה העברת ההתקנות שתמורתן נגבתה בחסר למר ז'אן. הנתבעים ניצלו את חולשתו וחוסר ניסיונו של ז'אן ואת קהות חושיו בשל השעה המאוחרת, ומכרו לו חברה ריקה מתוכן. הנתבעים הטעו את ז'אן התם והציגו כלפיו מצגי שווא. הנתבעים ידעו שהחברה כושלת, ניצלו את פערי המידע, ולמעשה פגעו ברצונו החופשי ובגמירות דעתו של מר ז'אן. אין מדובר בטעות בכדאיות העסקה כפי שמנסים הנתבעים להציג, מדובר בתרמית מכוונת.
הנתבעים הציגו גרסאות סותרות שלא ניתן ליישב, כשמצד אחד גאש התלוננה בפני התובעת כי היא מפסידה, ולפתע כשמתבצעת התרמית והחברה נמכרת לז'אן באישון לילה, החברה הופכת רווחית לכאורה?
הנתבעים רוקנו את החברה מתוכן וכספים טרם העברת המניות למר ז'אן.