לכל אורך ניהול המשפט עלה כי הפרוטה אינה מצויה בכיסו של מר ז'אן.
מנגד עלה כי הפרוטה מצויה גם מצויה בכיסם של הנתבעים.
והנה, סופו של דבר, מלמד על תחילתו.
סמוך למועד בו היה על מר ז'אן להגיש סיכומים, הודיע האחרון כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל וביקש לעכב את ההליכים נגדו.
דומה לכאורה כי דוראל ידעה לכל אורך הדרך שגם אם יוכחו טענותיה נגד מר ז'אן, היא לא תוכל ליהנות מפירות זכייתה בשל מצבו הכלכלי, והעדיפה לפיכך להסתייע בו להוכחת התביעה נגד הנתבעים. דא עקא שהדרך בה בוצעה ה"תפנית בעלילה", כאשר דוראל "הופכת" את מר ז'אן, לו ייחסה בכתב התביעה בין היתר - מעשה הונאה בכרטיס אשראי
--- סוף עמוד 26 ---
(סעיף 42(ב)); מעשה תרמית (סעיף 42(ג)), הסתרת מידע חשבונאי וכספי (סעיף 42(ז)) ל-"שה תמים המובל לעולה" - מעלה קושי רב לקבל את גרסתה של דוראל בהליך זה.
תפנית זו שביצע גם מר ז'אן בעצמו, מעלה קושי רב לקבל את עדותו של מר ז'אן כעדות אמינה שניתן לקבוע על פיה ממצאים כלשהם בתיק זה.
128. בחרתי לפתוח את פרק ה -"דיון והכרעה" בנושא זה שכן מדובר לדעתי בעניין מהותי.
קשה לתת אמון בעדותם של בעלי דין אשר מבצעים כזה היפוך משמעותי בטענותיהם במהלך ניהול ההליך. החבירה בין מר ז'אן לבין דוראל, בניגוד לחזית שהציבו שניהם בכתבי הטענות, הייתה חריגה בעיני.
דיון בהעברת המניות של גאש למר ז'אן ממשגד ומר בן דהן
[הערה - המניות עברו ממשגד ומר בן דהן למר ז'אן, אולם מאחר ובעלי משגד הם מר אויזרט ומר דזנהשוילי, הרי שיירשם להלן כי המניות עבור מהנתבעים למר ז'אן].
129. אין מחלוקת כי דוראל התנגדה בזמן אמת להעברת מניות גאש מהנתבעים לז'אן.
הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם דוראל נתנה את הסכמתה להעברת המניות מראש או בדיעבד.
בעיני אין חשיבות לשאלה האם הסכמת דוראל ניתנה מראש או בדיעבד, שכן צודקים הנתבעים בטענתם לפיה, הסכמי הזכיינות שנכרתו בין גאש לבין דוראל, אפשרו העברת מניות גאש לאחר/ים, גם ללא הסכמת דוראל, ובתנאי שתינתן לדוראל זכות סירוב ראשונה לרכוש את המניות, במחיר ובתנאי תשלום כפי שהוצעו לגאש על ידי קונה מרצון. בנסיבות אלו יכולה הייתה גאש בניהול הנתבעים, להעביר את מניות גאש למר ז'אן גם ללא אישורה של דוראל, ובלבד שנתנה לדוראל זכות סירוב ראשונה.
ראו לדוגמא סעיף 10 להסכם הזכיינות בבני ברק (נספח א3 לתצהירי הנתבעים).
130. אין מחלוקת שזכות סירוב זו ניתנה לדוראל טרם העברת המניות למר ז'אן.
הוכח כי הנתבעים הציעו לדוראל לרכוש את מניות גאש במחיר שהוצע על ידי מר ז'אן והיא סירבה לכך. הוכח כי דוראל הציעה סכום נמוך משמעותית מהסכום שהציע מר ז'אן עבור המניות, ובנסיבות אלו היו הנתבעים זכאים למכור את המניות למר ז'אן (ראה עדות מר יוסי דלויה, פרו' עמ' 83 למטה).