· מר איציק בן עזרי אשר הוצג כמי שהיה האחראי הטכני בדוראל ובקיא בנושא ההתקנות והתיקונים, צירף לתצהירו טבלת התקנות לחודש ינואר 2010. מר בן עזרי לא צירף טבלת התקנות לחודשים אחרים (קודמים או מאוחרים).
בכל מקרה גם בטבלת ההתקנות רשומים שמות של לקוחות, ולא נרשם מספר החשבוניות, ולא ניתן לפיכך לאמוד האם גאש קיבלה עמלת זיכיון בגין אותם לקוחות.
· לגבי ההוצאות המשפטיות שהתבקשו בסעיף השלישי בטבלה הראשונה בתצהיר, (וראו גם טבלה נוספת בעמ' 265 לתצהירי דוראל), השיב מר שוורץ לשאלות ב"כ הנתבעים במהלך חקירתו הנגדית, כי אינו יכול להציג חשבוניות בנוגע לדרישה לתשלום שכר טרחתו של עו"ד דלויה עבור שנת 2009 (פרו' עמ' 81 שורה 20).
לגבי הסכום שנדרש במסגרת ההוצאות המשפטיות, עבור צו עיקול (ראה הטבלה שצורפה בעמ' 265 לתצהירי דוראל), העיד מר שוורץ כי אין לו את הקבלה, ואינו יודע באיזה עיקול מדובר (פרו' עמ' 83 שורות 23 – הסוף).
לגבי הסכום שנדרש עבור "מקדמת שכ"ט לטיפול בתביעה", התברר כי מדובר בשכ"ט ששולם לבא כוח התובעת בהליך זה שבפני (פרו' עמ' 84 שורות 10). כל זאת
--- סוף עמוד 46 ---
על אף ששכר הטרחה בגין הליך זה התבקש בנפרד, "ON TOP", הסכומים שנדרשו עבור הנזקים הנטענים.
· מר שוורץ העיד כי אינו יכול להציג את אותם שיקים חוזרים שסכומים הכולל מופיע בשורה החמישית בטבלה הראשונה בתוך תצהירו של מר שוורץ, והמפורטים גם בטבלה בעמ' 266 לתצהירי דוראל (פרו' עמ' 85 שורות 13 – 14).
· לגבי השורה השישית בטבלה הראשונה בה התבקשו חזרה עלויות של עובדים ("חיוב עלויות עובדים לתמיכה ושירות וטיפול בלקוחות ג.א.ש"), העיד מר שוורץ שאותם עובדים עסקו בחודשים הרלוונטיים, בעבודת שהיה על גאש לבצע, אולם הודה כי לאותם עובדים הגיעה בכל מקרה משכורת עבור החודשים הרלוונטיים (פרו' עמ' 86 למטה).
· מר שוורץ לא ידע לענות על שאלות בסיסיות רבות, לגבי הסכומים שנדרשו בשורה שבע בטבלה הראשונה שבתוך התצהיר עבור "חיובים אחרים בגין הוצאות סניף הרצליה".
· מר שוורץ לא ידע לענות בנוגע לשורה אחד עשרה בטבלה הראשונה בתצהיר בה נדרשו כספים עבור "ביטול עסקאות בכל סניפי ג.א.ש. בחודש 09/09", כמה עסקאות בוטלו; לא ידע להגיד בגין מה היו הביטולים הספציפיים; לא ידע לענות כמה ביטולים היו בכל סניף וסניף; לא ידע להגיד מהיכן מופיע הסכום הנקוב בנספח י' אשר צוין בטבלה כתומך בדרישה המופיעה בשורה זו (פרו' עמ' 89 שורות 21 עד הסוף). מר שוורץ הודה בחקירתו כי לא הייתה בעיה להמציא את פניית הלקוחות שביקשו לבטל את העסקאות, ולא הייתה בעיה להמציא כמה כספים שולמו לאותם לקוחות שביקשו לבטל עסקאות (פרו' עמ' 90 למעלה).