222. טרם סיום נושא זה אציין שכאשר נשאל מר אבי בנוגע לעסקאות שנעשו טרם הקמתה של גאש, הודה שלא מגיע לגאש כספים בגינן, אולם הוסיף וטען כי ישנן עסקאות שבוצעו בתקופתה של גאש, וחלק מהתקבולים בגינן התקבלו מאוחר יותר, ולפיכך גאש הייתה צריכה לקבל כספים גם בגין עסקאות אלו.
מר אבי צודק בטענתו זו, שכן מעדויות דוראל בעצמה עולה כי כאשר הלקוחות שילמו את סכום העסקה בתשלומים, באמצעות שיקים, הייתה גאש מקבלת את ה – 45% המגיעים לה, רק במועד פירעון השיק. כלומר, ככל שהעסקה נעשתה בתקופת הזכיינות של גאש בניהול הנתבעים, וחלק מהתשלומים בגין אותה עסקה נפרעו לאחר העברת המניות למר ז'אן, הרי שגאש זכאית לסך של 45% מתוך אותם תשלומים שנפרעו מאוחר (ככל שדוראל לא שילמה בגינם עמלה למר ז'אן).
הנתבעים אולם לא הביאו ראיות לעסקאות ספציפיות שנעשו בתקופתם והתשלומים בגינם התקבלו מאוחר יותר, והטענה נותרה כטענה כללית בלבד. הנתבעים יכלו לדרוש מדוראל, במסגרת ניהול הליך זה, את המסמכים הדרושים להם להוכחת טענה זו, כפי שידעו לדרוש מסמכים רבים אחרים מדוראל.
223. הנתבעים עתרו לפסיקת פיצוי מוסכם ולחילופין עתרו לפיצוי בגובה הנזקים שנגרמו להם. לאחר ששקלתי את הטענות החלטתי ליתן לנתבעים פיצוי בגובה העמלות שדוראל לא שילמה להם על אף שהיה עליה לשלמן. כלומר, בסך של – 239,522 ₪.
(239,522 ₪ = 45% X 532,273 ₪).
224. מי שזכאי לקבלת הכספים הנ"ל הינה גאש, שכן מי שעמדה מול דוראל הייתה גאש. אולם נכון להיום בעל המניות של גאש הינו מר ז'אן. לכך אוסיף כי בהסכם העברת המניות עם מר ז'אן נרשם כי כל הזכויות והחובות למועדים שקדם להעברת המניות יהיו של המוכרים, בעלי המניות המקוריים של גאש – יצחק בן דהן ומשגד. הכספים אותם פסקתי נוגעים למועדים שקדמו למועד העברת המניות, בנסיבות אלו (בצירוף העובדה שלא נטענה טענה בעניין זה מצד דוראל), אני מורה שהסכום הנ"ל ישולם על ידי דוראל למשגד ולמר בן דהן בחלקים שווים.
225. אין מקום לחייב את מר יוסי דלויה ומר רפאל בן עזרי, הנתבעים 2 ו – 3 בתביעה הנגדית שהגישו בעלי המניות של גאש, שכן לא הוכחה כל עילה אישית כנגדם.
--- סוף עמוד 56 ---
לסיכום
226. ת.א. 12473-03-10 - התביעה שהגישה דוראל נגד הנתבעים 1 – 3 וכן נגד הנתבעת 4 (גאש בניהול הנתבעים) – נדחית.
(הנתבע 5 באותו תיק, מר ז'אן, הינו בעיכוב הליכים).
(נתבעים 6 ו – 7 – לא התגוננו ולא התבקש נגדם פסק דין בהעדר הגנה).