מהמסמכים שהוחלפו בין אנשי עופר נמרודי ובין אנשי גלעד שבתאי עולה, שהמשא ומתן בין עופר נמרודי וגלעד שבתאי, התנהל בחודש ינואר – תחילת פברואר 2015 (מוצגים ט"ו-י"ז).
במועדים אלו, יתכן והיו דיבורים כלשהם בין עופר נמרודי ומנחם סמדג'ה הקשורים לעסקה עם CTS, אך לא מעבר לכך.
לא הוצג בפני מסמך כלשהו היכול להעיד על מועד תחילת הדיבורים הקשורים לעסקה זו.
גם ה- LETTER OF INTENT אותו שלח ריי פנג, הינו מיום 17.2.2015, לאחר מועד סיום חליפת המסמכים בין אנשי עופר נמרודי ואנשי גלעד שבתאי וגם בו אין כל הצעה ממשית.
ברי לי שהוא הבין היטב, שכל עוד לא נעשתה בדיקת נאותות על ידי CTS; וכל עוד אין מסמך כתוב של CTS המציע לנהל משא ומתן על בסיס שווי חברה של כ-1.2 מיליארד ₪, אמירה כזו של מנחם סמדג'ה, אין לתת לה משקל רב, גם אם היה מוכח בפני - ולא הוכח - שהיא נאמרה על ידי מאן דהוא מ- CTS.
ריי פנג ביקר בארץ רק בחודש מרץ 2015.
ביום 13.3.2015 נחתם "הסכם הייעוץ".
רק אז החלה בדיקת הנאותות אותה ביצעה CTS.
ללמדך, שבמועד בו ניתנה הצעתו של גלעד שבתאי, היו - לכל היותר – מגעים ראשונים בין מנחם סמדג'ה לבין עופר נמרודי בדבר האפשרות לרכישת מניות "הכשרת היישוב" על ידי CTS, ולא יותר מכך.
קרי, אין זה נכון, שמנחם סמדג'ה היה הגורם לכך, שעופר נמרודי דחה את הצעת גלעד שבתאי.
יש להניח, שעופר נמרודי החליט לדחות את הצעתו של שבתאי גלעד מאחת הסיבות הבאות ואולי אף מנוספות: או, שהצעתו של שבתאי גלעד הייתה נמוכה מהשווי הריאלי של המניות כפי שהעריך אותן עופר נמרודי; או, שבעקבות המגעים שהחלו עם מנחם סמדג'ה, הוא החליט לקחת הימור מחושב על פיו: אם תתממש העסקה עם CTS, המניות יימכרו במחיר גבוה משמעותית מערכם הריאלי; אך גם יכול להיות שהמשא ומתן לא ישתכלל לכדי הסכם. הימור מחושב כזה, פעם מצליח ופעם לא. הפעם הוא לא הצליח.
לאחר שכשל המשא ומתן עם CTS - משיקולי כדאיות כלכלית - לא חזר עופר נמרודי אל הצעתו של שבתאי גלעד.
לא שוכנעתי מדבריו, שהוא לא עשה כן, משום שחשש שגלעד שבתאי יציע עבורם מחיר נמוך מהצעתו הקודמת, כך גם לא מדבריו היום של גלעד שבתאי, שכך הוא היה עושה.
כל עוד לא נעשתה פניה כזו בזמן אמת, לא ניתן לדעת מה הייתה תגובתו של גלעד שבתאי.
הרבה יותר סביר בעיני, שעקב עליית ערכן של המניות, או מכל סיבה אחרת, החליט עופר נמרודי להמשיך להחזיקן. הא-ראייה, שעד היום לא נמכרו המניות.