כמו כן הודה מר הורוסוב בעדותו בפניי (עמ' 46-45 לפרוטוקול מיום 21.9.2016, שורה 5 ואילך) כי הנתבעת לא הייתה שבעת רצון מתפקודו של מנהל הפרויקט הראשון מטעמה, מר הבר. אף מר בן חיים, שהחליף את מר הבר בתפקידו בתחילת שנת 2012 לערך, העיד כי "בשנת 2012 אני יודע שכשנכנסתי לתפקיד התחלתי למסד ולסדר את כל עניין אישורי הכמויות" (עמ' 117 לפרוטוקול מיום 20.9.2016, שורות 23-22); וכך העיד גם מר מילר בעניין זה: "סברנו שצריך לעשות שם שינוי ניהולי. לפעמים בפרויקטים אתה מחליט בנקודת זמן מסוימת לעשות שינוי ניהולי ולעשות מהפכה. זה הקו שהוביל את המחשבה שלנו. חשבנו ששמואל בן חיים הוא הבן אדם המתאים לעשות את השינוי הניהולי שאנחנו. אני לא רוצה לחלק ציונים [למר הבר – א.ל.ע.]" (עמ' 127 לפרוטוקול מיום 21.9.2016, שורות 18-15).
ראו גם את הפערים העצומים בין ההסכם המקורי בין הצדדים, בו דובר על עבודות בהיקף של 2,750,220 ₪ אשר נועדו להימשך שלושה וחצי חודשים, לבין המציאות בה ביצעה התובעת עבודות בהיקף של עשרות מיליוני ₪ במשך למעלה משנתיים.
ראו גם מכתבו של מר מילר לתובעת מיום 12.3.2012 (נספח 28 לתצהיר העדות הראשית של מר הורוסוב), היינו כשנה לאחר תחילת עבודות התובעת בפרויקט, בו נכתב בין היתר כי "עבודות נוספות שטרם אושרו כבר שולמו לכם ברובן במימון של חברת א. דורי בניה".
כן ראו סעיף 12 לתוספת להסכם מיום 4.4.2012 בו נכתב כי "ידוע לקבלן (התובעת – א.ל.ע.) כי מעתה ואילך החשבונות יבדקו ויאושרו אך ורק על פי תנאי ההסכם עליו חתום הקבלן".
עוד ראו מכתבו של מר מילר לתובעת מיום 7.5.2012 (נספח 11 לתצהיר העדות הראשית של מר הורוסוב), היינו למעלה משנה לאחר תחילת העבודות. במכתב זה, שהתלווה לחשבון חלקי מס' 12 שאושר על-ידי הנתבעת, נכתב בין היתר כי:
הריני להודיעכם כי אישרנו את החשבון האחרון לתשלום הקיים במערכת חברת א. דורי ע"ס 864 א. ₪.
ביצענו זאת לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב וזאת למרות ההסכם עליו חתומה חברתכם עם חברתנו ולמרות הרחבת ההסכם החתומה עמכם.
להלן רשימת העבודות אשר טרם נחתמו עם WG או שאישור הכמויות בחסר:
[רשימה של 10 עבודות שונות שלא אושרו – א.ל.ע.]
...
לא נוכל לבצע חשבונות נוספים לתשלום ללא אישור של WG לכמויות ועל פי תנאי ההסכם בינינו.
משמע, כי עובר לכתיבת מכתבים אלה ולחתימת התוספת להסכם אישרה הנתבעת ושילמה לתובעת אף בגין עבודות שלא אושרו על-ידי המזמין.