פסק דין
1. בפניי תביעה כספית על סך של 5,858,271 ₪ ותביעה שכנגד שהועמדה במקור על סך של 3,157,353 ₪ אך לאחר מכן תוקנה למעשה – מבלי להגיש בקשה מתאימה לתיקון כתב-התביעה שכנגד – לסך של 1,835,512 ₪.
2. בתביעה זו ניצבת בפניי, למעשה, שאלה אחת ויחידה והיא משמעותה והשלכותיה של תניית "גב-אל-גב" ביחסים בין קבלן ראשי לבין קבלן משנה.
רקע עובדתי
3. חברת Wood Group Gas Turbine Services Holdings Ltd. (להלן: "WG") וחברת-הבת שלה, GTS Power Solutions Ltd., הן חברות בינלאומיות העוסקות במתן שירותים בתחום האנרגיה. בשנת 2010 התקשרו חברות אלה עם חברת דוראד אנרגיה בע"מ, לשמש עבורה כקבלן אחראי (EPC) בפרויקט הקמת תחנת כוח מסוג מחזור משולב (מחז"מ) מבוססת גז טבעי בשטח שבדרום אשקלון (להלן: "הפרויקט").
חברת GTS Power Solutions Ltd. (להלן: "המזמין"; הכינוי "המזמין" בפסק-דין זה יתייחס לעתים גם ל-WG או ל-GTS ול-WG יחד) התקשרה ביום 24.2.2011 עם חברת קבוצת א' דורי בע"מ לשמש עבור המזמין כקבלן ראשי לביצוע מכלול עבודות ההנדסה האזרחית בפרויקט (ההסכם בין המזמין לחברת קבוצת א' דורי בע"מ צורף כנספח 3 לבקשת הרשות להתגונן, להלן: "ההסכם הראשי").
חברת בת של קבוצת א' דורי בע"מ, א' דורי בניה בע"מ – היא הנתבעת והתובעת שכנגד בפניי (להלן: "הנתבעת" או "דורי") - שימשה כקבלן משנה מטעם קבוצת א' דורי בע"מ לביצוע העבודות שנטלה על עצמה קבוצת א' דורי בע"מ במסגרת הפרויקט.
4. לצורך ביצוע עבודותיה בפרויקט התקשרה דורי עם קבלני-משנה שונים. אחת מקבלני-המשנה הללו היא התובעת והנתבעת שכנגד בפניי, נתיבים דרום בע"מ (להלן: "התובעת" או "נתיבים"), אשר שימשה כקבלן משנה לביצוע עבודות עפר, תשתיות ודרכים עבור הנתבעת. כלפי קבלני משנה אלה, לרבות התובעת, שימשה אפוא הנתבעת כקבלן הראשי של הפרויקט.
5. אין מחלוקת בין הצדדים כי עבודות התובעת בפרויקט החלו בפועל ביום 15.3.2011 (אישור תחילת העבודות על-ידי הנתבעת באמצעות הודעת דואר אלקטרוני צורף כנספח 1 לכתב-התביעה וכך גם נכתב מאוחר יותר בהסכם בין הצדדים; ראו גם יומן העבודה מס' 1 של התובעת שצורף כנספח 5 לתצהיר העדות הראשית של מר ערן בן ישי, סמנכ"ל הביצוע של התובעת ובנו של מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה (מר יוסי בן ישי), אשר שימש כמנהל הפרויקט מטעם התובעת (להלן: "מר בן ישי")).
6. ההסכם בין התובעת לנתבעת (נספח 2 לכתב-התביעה, להלן: "ההסכם"), שכותרתו "הסכם עם קבלן משנה", תוארך ליום 8.5.2011, אם כי נחתם רק בשלב מאוחר יותר. זאת, בעוד שעבודות התובעת החלו בפועל, כאמור, עוד קודם לכן. יצוין כי הוכח בפניי כי הנתבעת שלחה את טיוטת ההסכם לתובעת לכל המאוחר בחודש אפריל 2011 (נספח 2 לתצהיר העדות הראשית של מר מרדכי הורוסוב, מנהל אזור בנתבעת בזמנים הרלוונטיים לתובענה (להלן: "מר הורוסוב"); עדותו של מר בן ישי, עמ' 57-53 לפרוטוקול מיום 13.9.2016). ברם, לאחר משא-ומתן ועיכובים שונים נחתם ההסכם לבסוף על-ידי התובעת בחודש אוקטובר 2011 ועל-ידי הנתבעת בחודש דצמבר 2011, כאשר במקביל המשיכה התובעת לעבוד כל העת בפרויקט.