בסעיף 25.1 לכתב התביעה נטען, כי הנתבעת הפרה את התחייבותה לפי ההסכם לפתח מוצרים ומוצרי לוואי המבוססים על האמצאה. טענה דומה נכללה בסעיף 7 א. (3) לכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים בבוררות.
בסעיף 25.2 לכתב התביעה נטען, כי הנתבעת הפיצה, ללא זכות, פולסטורים לצינון ולהגנה מפני קרה, בטריטוריות שלגביהן לא קיבלה כל זכויות שיווק מהתובעים. טענה דומה נכללה בסעיף 7 א. (6) לכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים בבוררות.
בסעיף 25.3 לכתב התביעה נטען, כי הנתבעת פגעה במוניטין של התובע בהשמצות ובאי רישום שמו, בגודל המוסכם, על כל הפרסומים והעלונים שהפיצה הנתבעת ביחס לפולסטור. טענה דומה נכללה בסעיף 7 א. (8) לכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים בבוררות.
בסעיף 25.4 לכתב התביעה נטען, כי הנתבעת התערבה ביחסים שבין התובעים לבין חברות אחרות, תוך גרימת פגיעה ביחסים שבין אותן חברות לתובעים. טענה דומה נכללה בסעיף 7 ה. לכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים בבוררות.
בסעיף 25.5 לכתב התביעה נטען, כי הנתבעת כפרה שלא כדין בהודעת הביטול של ההסכם שנמסרה לה בשעתו ע"י התובעים. טענה דומה נכללה בסעיף 8 לכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים בבוררות.
בסעיף 25.6 לכתב התביעה נטען, כי הנתבעת מסרה לתובעים דיווחים כוזבים אודות מכירת מוצרים על-ידיה כנדרש בהסכם והעלימה מהתובעים הכנסות שהופקו על-ידיה בגין שיווק
--- סוף עמוד 15 ---
המוצרים נשוא ההסכם. טענה דומה נכללה בסעיף 7 א. (2) לכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים בבוררות.
בסעיף 25.7 לכתב התביעה נטען, כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב תוך כוונה להונות את התובעים. טענה דומה נכללה בסעיף 7 (12) לכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים בבוררות.
כל עילות התביעה בבוררות הנזכרות בסעיפים א-ז דלעיל, נדונו, אחת לאחת, בפסק הבוררות, וסיכום הדיון בהן מצוי בסעיף 9.1 לפסק הבוררות.
הואיל ועילות התביעה המפורטות לעיל, נתבעו ע"י התובעים בבוררות ונדונו ע"י הבורר בפסק הבוררות שאושר ע"י בית המשפט, הרי שחל ביחס אליהן הכלל של מעשה בית דין והתובעים מושתקים מלשוב ולהעלותן הגדר התביעה. לפיכך, דין התביעה להדחות על הסף, מכוח הוראתן המשולבת של תקנות 44 ו- 101 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - תקסד"א)
עוד טוענת הנתבעת 1 שבעובדה שהצדדים לבוררות הגיעו ביניהם לכלל הסדר דיוני, על-פיו עילות התביעה בבוררות תתגבשנה ביום הגשת כתב התביעה בבוררות, אין ולא כלום. עילת התביעה מתגבשת, תמיד, במועד הגשת כתב התביעה ולא במועד מאוחר הימנו. אין בכך כדי לגרוע מן הכלל הקבוע בתקנה 44 לתקסד"א, על-פיו תביעה תכלול את מלוא הסעד המבוקש על יסוד העילות הכלולות בה. התובעים לא ביקשו לשוב ולתקן, במהלך הבוררות, את כתב התביעה המתוקן שהוגש על-ידיהם, כפי שחייבים היו לעשות, אילו ביקשו לשמר את הזכות לתבוע נזקים נוספים, בגין העילות הכלולות בכתב התביעה שהוגש על-ידיהם בבוררות. משלא עשו כן, הם מנועים כיום מלשוב ולתבוע בגין אותן עילות ממש, שנכללו בכתב התביעה בבוררות. לשיטתה של הנתבעת 1, התובעים מנסים, בפעם השלישית, לקעקע את הקביעות בפסק הבוררות שאינן נוחות להם, דהיינו את הפן הכספי של הפסק, תוך שימוש מובהק לרעה בהליכי משפט. על כן יש לעשות שימוש בכלל מעשה בית-דין.