אין איפוא כל פגם במסקנתו של הרשם שביסס מסקנתו על הראיות שבאו בפניו, ובית משפט שלערעור לא יתערב בה.
13. בטיעוניו בפניי, מבקש עו"ד ברקמן לשכנעני, כי לא היה כל צורך בהוכחת כוונת הצדדים. הרשם היה מודע לכך כי ההסדר הדיוני נעשה לאור מצבה הכלכלי הרעוע של המערערת מס' 2 ודי היה בכך כדי להעניק להסדר את הפרשנות העולה הימנו, כך עו"ד ברקמן.
אין לקבל טענה זו.
הבסיס לכריתתו של ההסדר הדיוני נבע אמנם מהמצב הכלכלי הרעוע של המערערת מס' 2. ברם, התשובה לשאלה מהו היקף ההתחייבות אותו נטלו על עצמם המערערים, שאינו ברור מהאמור בפרטיכל הדיון, הינו נושא לפרשנות שהיה צורך להוכיחו. המערערים לא הוכיחו דבר לעניין זה, לא על ידי הגשת תצהיר ולא על ידי חקירת מר דוד בועז. בנסיבות אלה, צדק הרשם בקבלו את גרסת המשיבים, שהיתה מקובלת עליו ומתיישבת עם האמור בפרטיכל הדיון.
לא מצאתי איפוא כל פגם בהחלטתו של הרשם בכל הנוגע לביטולו של ההסדר הדיוני.
14. לא מצאתי גם מקום להתערב בהחלטתו הארוכה, המנומקת והמפורטת של הרשם בכל הנוגע לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט.
אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה; ממצאים אלה תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בה טעות שבחוק, ומכוח הוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 אני עושה את נימוקיו כנימוקי פסק דין זה.
--- סוף עמוד 5 ---
אשר על כן, אני דוחה את הערעור ומחייבת את המערערים בתשלום הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתן היום, ט' שבט תש"ע, 24 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.
שרה ברוש
המזכירות תשלח עותק פסק דין זה לצדדים.