הרשם הוסיף, כי החשש בדבר אי היכולת להיפרע מתעצם לאור החלטת בית המשפט המחוזי בת"א מיום 8/1/09 אשר מינה מפרק למערערת מס' 2, נוכח מצבה הכלכלי הקשה וזאת בנוסף למצבה הכלכלי החמור של המערערת מס' 1, ומאששות את הקשיים לפרוע חיובים ככל שיושתו כאלה על ויינשטיין.
הרשם לא התעלם מן הטענה שהעלה בפניו ב"כ המערערים, כי הבסיס להסדר הדיוני היה שמירת הזכות לתבוע את ויינשטיין בחו"ל ולא על התחייבות המערערים לשפות את המשיבים בגין המיוחס לויינשטיין. הרשם קבע כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם האמור בדיון מיום 26.6.08 בדבר הגיבוי שיינתן על ידי המערערים לכל חיוב שיושת על ויינשטיין והדבר אף עומד בניגוד לנטען בסעיף 7 לתצהירו של דוד בועז, התומך בבקשה, תצהיר שלא נסתר, ובהעדר תצהיר אחר מטעם המערערים.
לאור כל זאת הורה הרשם על ביטול ההסדר הדיוני וצירופו של ויינשטיין כנתבע בתביעה.
10. בערעור שבפני, חזר וטען ב"כ המערערים כי שגה הרשם בפרשנותו את ההסדר הדיוני בכל הנוגע להיקף חבותם של המערערים לגבי ויינשטיין. לטענתו, המערערים לא התחייבו לשפות ולשלם את סכום התביעה, אלא התחייבו כי לא יטענו כי אין להם אחריות למעשיו של ויינשטיין המיוחסים לו בתביעה. לשם כך אף הוסכם, כי המשיבים יוכלו לתבוע את ויינשטיין בחו"ל.
11. וכה אמר עו"ד ברקמן בישיבת יום 26/6/08:
"אני מאשר שגם אם ייקבע בניגוד לטענות מרשותיי, כי אם תיקבע אחריות כלשהי בעקבות מעשיו ומחדליו של המבקש המוכחשות, כי תחול על המשיבות 3 ו-4 (המערערות 1-2, ש.ב.), שלא יטענו כי אחריות למעשים אלה רובצת על המבקש (ויינשטיין, ש.ב.) וכאמור בסעיף 36 לתשובה לתגובה לבקשה".
--- סוף עמוד 4 ---
מדברי עו"ד ברקמן קשה אכן להקיש מהו היקף המחויבות שנטלו המערערים על עצמם והאם התחייבותם אף כוללת התחייבות לשיפוי, כטענת המשיבים, אותה קיבל הרשם.
גם מחילופי הדברים שבין בעלי הדין, לאחר הצהרתו הנ"ל של עו"ד ברקמן המופיעים בפרטיכל הדיון מיום 26/6/08, לא ניתן להקיש דבר לענייננו. לפיכך, ולפי דרך הפרשנות המקובלת עלינו, יש ליתן את הדעת על כוונת הצדדים עובר לכריתת ההסדר הדיוני ביניהם.
12. הוכחת כוונת הצדדים הינה עניין שבעובדה שיש להוכיחו בתצהיר או בכל דרך ראייתית אחרת. כאמור, המשיבים הגישו לעניין זה תצהיר של דוד בועז. דוד בועז לא נחקר על תצהירו. המערערים לא הגישו כל תצהיר מטעמם. מסקנתו של הרשם בדבר כוונת הצדדים התבססה הן על האמור בפרטיכל הדיון והן על כוונת הצדדים כפי שהוכחה לו מתצהירו של דוד בועז, כפי שרשאי היה לעשות.