--- סוף עמוד 2 ---
לאור ההסדר הדיוני, נמחקה התביעה נגד ויינשטיין ולא היה מקום לדון בבקשה לביטול היתר ההמצאה.
הבאתי את ההסדר הדיוני כפי שהציגו הרשם בהחלטה, הואיל ומתוך עיון בפרטיכל בית המשפט מיום 26/6/2008, אליו אתייחס עוד להלן, ניתן לראות כי דברי הרשם הנ"ל אינם ציטוט של ההסדר הדיוני כפי שנרשם בפרטיכל הדיון. לכך, יש חשיבות לענייננו, שכן מהותו של ההסדר הדיוני, הוא סלע המחלוקת שבין בעלי הדין בערעור דנן.
6. עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, שגרם לפשיטת רגל, בין היתר, גם של המערערת מס' 1 אשר נכנסה להליך של הבראה לפי צ'פטר 11 בבית המשפט הדרומי של ניו-יורק, הגישו המשיבים בקשה לבית המשפט לבטל את ההסדר הדיוני ולצרף את ויינשטיין כנתבע נוסף בתביעה. הבקשה נומקה במצוקה הכלכלית בה נמצאת המערערת מס' 1, ובשים לב לכך שהמערערים אינם בעלי איתנות פיננסית, קיים חשש כי המשיבים לא יוכלו להיפרע מהם, ובכך, לטענת המשיבים, נשמט הבסיס להסדר הדיוני ועל כן יש להתיר את צירופו מחדש של ויינשטיין כנתבע בתביעה. הבקשה נתמכה בתצהירו של דוד בועז.
המערערים התנגדו לבקשה. לטעמם, לא מולאו התנאים לביטול ההסדר הדיוני ועל כן אין גם כל מקום לצרף את ויינשטיין כנתבע נוסף. בקשה זו לא נתמכה בתצהיר.
7. שתי פלוגתאות אלה עמדו להכרעה לצורך ההחלטה דנן: האם קמו נסיבות לביטול ההסדר הדיוני ובמשמע צירופו של ויינשטיין כנתבע נוסף ואם אמנם יבוטל ההסכם הדיוני, האם יש מקום להורות על ביטול היתר ההמצאה לויינשטיין. כאן יוער, כי גם הבקשה לביטול היתר ההמצאה לא נתמכה בתצהיר.
הרשם, כאמור, ביטל את ההסדר הדיוני, הורה על צירופו של ויינשטיין כנתבע נוסף בתביעה ודחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה.
8. בהחלטתו, סקר הרשם את ההלכה הפסוקה הנוגעת לביטול הסדר דיוני, וקבע כי הלכה היא, שבית משפט יבטל הסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה רק אם שוכנע בקיומן של נסיבות חדשות שיהיה בהן כדי לבסס ביטול או סטייה מההסדר הדיוני. בית המשפט רשאי להתיר לצד לחזור בו מהסכם דיוני אם קיים טעם המצדיק זאת (ע"א 595/78 בלדרמן נ' אורנשטיין פד"י לה(1) 467; ע"א 4140/97 חברת האוניברסיטה העברית בירושלים נ' הסתדרות נשים ציוניות הדסה באמריקה אינק, פד"י נג(3) 49).
אין למצוא כל טעות שבחוק במסקנה המשפטית אליה הגיע הרשם, התואמת את הלכות הפסיקה.
--- סוף עמוד 3 ---
9. הרשם קבע, כי שוכנע שמאז מועד ההסדר הדיוני, התרחשו נסיבות חריגות וקיצוניות השומטות את הקרקע ממטרת ההסדר והמניעים שעמדו מאחורי ההסדר, ואין מנוס אלא לבטלו. הרשם קבע כי ההסדר הדיוני הושתת "על קבלת התובעים (המשיבים, ש.ב.) את הצעת הנתבעות (המערערים, ש.ב.) לשאת בכל חיוב שיוטל על ויינשטיין. הדבר עולה במפורש מדברי ב"כ הנתבעים בפרוטוקול הדיון מיום 26.6.08, עמ' 3 שורות 6-9, שבעקבותיו התקבל ההסדר הדיוני. הדבר אף עולה מפורשות מתצהירו של התובע התומך בבקשה. כל אלה כל נסתרו על ידי ויינשטיין או מי מהנתבעות(המערערים, ש.ב.) אשר גם מלהגיש תצהיר מטעמם שעה שניתן ולא הוכחש כי קיים חשש מבוסס לפיו הנתבעות (המערערים, ש.ב.) לא יוכלו לגבות חיוב כספי ככל שיושת עליהם בגין המיוחס לויינשטיין יש הכרח לצרפו כצד להליך" (ההדגשות שלי, ש.ב.).