פסק דין
--- סוף עמוד 1 ---
1. בפני ערעור על החלטת כב' הרשם איתן אורנשטיין לפיה ביטל הסכם דיוני שנעשה בין הצדדים, לפיו נמחקה התביעה שהוגשה נגד המערער מס' 3 אריק ויינשטיין (להלן: "ויינשטיין") ודחה את הבקשה לביטול צו להמצאת מסמכי התביעה מחוץ לתחום השיפוט לויינשטיין.
°
2. המשיבים הגישו נגד המערערים תביעה לתשלום סך של כ-13 מיליון ₪. עובדות כתב התביעה פורטו בהרחבה בהחלטת הרשם ואין מקום לשוב ולחזור עליהן.
התביעה מושתתת על עילות מתחום דיני החוזים ובגדרם נטען להפרת הסכם; הפרת חובת תום לב בניהול משא ומתן; עוולות בנזיקין ובכללן מצג שווא, גזל, גרם הפרת חוזה וכן על עשיית עושר ולא במשפט, חוק עוולות מסחריות ועוד.
בכתב התביעה יוחסה לויינשטיין חבות בפעילותו כאורגן מטעם המערערים מס' 1 ו-2, וכן חבות אישית מכוח מצגי שווא שהציג בפני המשיבים אשר סמכו עליהם, ובכללן מתן בלעדיות, הסתרת מידע חשוב כגון ארגון כנס מתחרה תוך זריית חול בעיני המשיבים ועוד.
3. בכתב ההגנה הכחישו המערערים כי הפרו חוזה כלשהו עם המשיבים. לטענתם, המשיבים מתייחסים להתחייבות שאינן כלולות בחוזה, תוך התעלמות מהוראותיו; המערערים קיימו את החוזה בעוד שהמשיבים מתבססים על מצגי שווא, מעלימים עובדות וכיוצא באלה. עוד נטען, כי לא ניתנה למשיבים כל התחייבות לבלעדיות, וכי המשיבים לא גייסו סך של 50 מיליון דולר כהתחייבותם, ועל כן החוזה לא בוצע. עוד טענו המערערים כי על פי הוראות סעיף 26.1 לחוזה, יש להחיל על הסכסוך את חוקי מדינת ניו-יורק.
4. בגדרה של התביעה, הגישו המשיבים בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום של מסמכי התביעה לויינשטיין, שהינו תושב חוץ. הבקשה נתמכה בתצהירו של מר דוד בועז. בית המשפט נעתר לבקשה במעמד צד אחד. ויינשטיין הגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה, אך לא מצא לתמכה בתצהיר.
5. כפי שנאמר בהחלטת הרשם, "בדיון ביום 26/6/2008 קיבלו הצדדים את החלטת בית המשפט לפיה לאור הצהרת ב"כ הנתבעים (המערערים, ש.ב.) כי גם אם תיקבע בניגוד לדעתם הנתבעים (המערערים, ש.ב.) חבות כלשהי בעקבות המעשים או המחדלים המיוחסים לויינשטיין, אזי חברות (צ"ל חבות, ש.ב.) כאמור, ככל שתיקבע, תחול רק על הנתבעות (המערערים, ש.ב.) שלא יטענו כי האחריות למעשים אלה רובצת לפתחו של ויינשטיין. בנסיבות אלה, ולאור הסרת החשש שאם ויינשטיין יחויב כלפי התובעים (המשיבים, ש.ב.), יהיה כיסוי לתשלום באמצעות הנתבעות (המערערים, ש.ב.) הסכימו התובעים (המשיבים, ש.ב.) על מחיקתו של ויינשטיין (להלן: "ההסדר הדיוני"). ב"כ התובעים (המשיבים, ש.ב.) הודיע שאין באמור למנוע הגשת תביעה אישית נגד ויינשטיין ככל שהתובעים (המשיבים, ש.ב.) ימצאו לנכון לעשות כן".