החלטה
לפניי בקשת המבקשת לקבוע, כי מסירת כתב התביעה למשיבה 1 היא מסירה כדין למשיבה 2, חברה זרה שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים, מכוח תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (התקנות); ולחילופין, בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500.
השאלה המתעוררת היא האם המשיבה 1 היא בבחינת "מורשה בהנהלת עסקים" של המשיבה 2, לצורך ביצוע ההמצאה למשיבה 2.
כללי - התביעה וטענות הצדדים בבקשה
1. המבקשת הגישה כנגד המשיבות תביעה על סך של כ- 9.5 מיליון ₪, להחזר כספי הלוואה שניתנו למשיבות במסגרת השקעה במיזם משותף לרכישת מקרקעין באוקראינה.
2. ביסוד התביעה עומד הסכם מסגרת שנחתם בין חברת אנגל אירופה בע"מ (אנגל), שנשלטה במועד הרלוונטי ע"י המבקשת, לבין המשיבה 1, באמצעות המשיבה 2, בקשר למיזם השקעות בנדל"ן באוקראינה (נספח 2 לבקשה, להלן: ההסכם). במסגרת ההסכם הוקמה חברת משותפת בשם Startvalue Trading Limited (SV), בה החזיקה חברת אנגל ב- 79%, המשיבה 2 החזיקה 20% וחברת נוספת החזיקה ב- 1%. בהסכם נקבע, כי מימון העסקאות יבוצע בהלוואת בעלים שכל צד יעמיד לטובת SV - אנגל תממן 85% מההלוואות והמשיבה 2 תממן 15%. אנגל התחייבה להעמיד למשיבה 2 הלוואת ביניים בגובה מחצית סכום הלוואת הבעלים שעל המשיבה להעמיד ל- SV, בשיעור של 7.5% מהמימון הנדרש, כך שבפועל מימנה אנגל 92.5% מהלוואות הבעלים והמשיבה 2 מימנה 7.5% מהמימון הנדרש בלבד ונותרה חייבת לאנגל, סך של 7.5% שניתן לה כהלוואת ביניים.
3. התביעה מתייחסת להשקעה ב"עסקת קלינובקה" (לרכישת מקרקעין לדיור ומרכז מסחרי בפרברי העיר קייב), שבגינה לא נחתם הסכם ספציפי מפורט ולטענת המבקשת, חל עליה ההסכם הנ"ל, בכפוף לשינויים המפורטים. לא אפרט כאן את כל השתלשלות העניינים בקשר לביצוע עסקה זו ולהעמדת כספי ההלוואה. אציין רק, כי לצורך ביצועה הוקמה חברה משותפת אחרת והועמדה הלוואת ביניים במתווה האמור בהסכם; וכי בסופו של יום, זכויות התביעה בגין אי-פירעון כספי הלוואת הביניים מצויות לפי טענת המבקשת, בידה (ראו הפירוט בסעיפים 25-35 לבקשה). לפי הבקשה, המשיבה 2 מסרה מעת לעת אישור בכתב בדבר יתרת החוב בגין ההלוואות נשוא התובענה (נספח 5 לבקשה מיום 12/9/14).
למען הנוחות, יכונו ההסכם וההתקשרות בעסקת קלינובה "הסכמים".
4. בהצגת העובדות מתייחסת המבקשת למשיבות כאחד, כשהיא טוענת שהעמידה את ההלוואה למשיבה 1 באמצעות המשיבה 2. לטענת המבקשת, אף שהמשיבה 2 היא החתומה על ההסכם, בפועל כל המו"מ, ההתקשרות בהסכמים וההתנהלות לאחר מכן, נעשו מול ובאמצעות המשיבה 1. המשיבה 1 התקשרה בהסכם באמצעות המשיבה 2, שהוצגה על ידה כזרוע שלה לביצוע ההשקעה. ההתקשרות נעשתה בשים לב לניסיון ולידע של המשיבה 1, שניהלה פעילות באוקראינה לאורך שנים. לראיה ועל מנת ללמד כיצד נראו הדברים בזמן אמת, המבקשת מפנה, בין היתר, לפרוטוקול ישיבת דירקטוריון ולדיווח מיידי שמסרה לפי דיני ני"ע שלפיו התקשרה עם המשיבה 1 (נספחים 3-4).