השופט י' דנציגר:
אני מסכים לחוות דעתו המקיפה והמפורטת של חברי השופט ד' מינץ ולתוצאה שאליה הגיע.
ש ו פ ט
השופטת ד' ברק-ארז:
1. האם ניתן להפקיע את זכויותיהם של בעלי המניות באגודה השיתופית קו אופ הריבוע הכחול אגודה שיתופית בע"מ (בפירוק) אשר לא אותרו, כך שבחלוף פרק הזמן שנקבע לכך אפשר יהיה לחלק בין שאר בעלי המניות את הכספים שהיו מגיעים להם? בפסק דינו המקיף משיב חברי השופט ד' מינץ על שאלה זו בשלילה, ואני מסכימה עמו.
2. בעיקרו של דבר, כפי שמראה חברי, הוראות הדין החלות על ענייננו אינן תומכות בתוצאה שעליה הורה בית המשפט המחוזי. משאלה הם פני הדברים התוצאה שאליה הגענו מחויבת על-פי הדין, ובמישור הפורמאלי די למעשה בכך. ואמנם, חברי מציין כי במידה מסוימת אנו מגיעים לתוצאה זו כ"אנוסים". על כך אני מבקשת להוסיף, כי לשיטתי התוצאה אינה רק מצוות הדין הספציפי – דיני התאגידים שאותם סקר חברי באופן מעמיק – אלא גם מתחייבת על-פי עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית. זכויותיהם של בעלי המניות שזהותם לא אותרה הן זכויות קניין לכל דבר ועניין. אלה הן זכויות יסוד, ואף כאלה שנהנות כיום מהגנה חוקתית. על כן, פתרון המבוסס על הפקעת זכויותיהם ללא הסמכה מפורשת לעשות כן בדין הוא באופן יסודי בעייתי. על כך יש להוסיף, וזהו הצד השני של המטבע, כי לבעלי המניות שאותרו לא הייתה מלכתחילה כל ציפייה לגיטימית המעוגנת בדין לקבל יותר מחלקם היחסי בנכסי האגודה. אין הם ה"יורשים" הטבעיים של בעלי המניות שלא אותרו או שותפיהם. לכן, לא מצאתי אף מקום לטענות בדבר קיפוח זכויותיהם כביכול.
3. בשולי הדברים אוסיף עוד מבט על האנלוגיה מדיני השבת אבידה שעליה הצביע חברי. ככל שממשיכים באנלוגיה זו הרי שבכל מקרה – וללא קשר לשאלת "יאוש" הבעלים – בעלי המניות שזהותם ידועה כלל אינם המוצאים הישירים של המניות שזהות בעליהם עלומה, ואם יש גורם שהוא מועמד טבעי יותר למעמד האמור זהו דווקא האפוטרופוס הכללי המייצג את עניינם. במלים אחרות, דיני השבת אבידה מבוססים על ההנחה שזהותו של המוצא ידועה, והשאלה היא רק האם חלה עליו חובת ההשבה. לעומת זאת, בענייננו, המחלוקת אינה רק על "יאוש" הבעלים אלא על זהותו של מי שזכאי להחזיק ולנהל את זכויותיו.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד' מינץ.
ניתן היום, י"ט באלול התשע"ז (10.9.2017).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט