העד השיב כי להערכתו, ממוצע צריכה לנפש באיזור היא 10-11 קוב לנפש, בהנחה שאין השקיה או חיבורים מוזרים (שם בש' 19-21 לפרוטוקול).
לטענתו, העובדה שהעיקול בוטל, נעשתה כפי הנראה, בצעד שירותי בלבד ולא משום טעם אחר (עמ' 19 ש' 5-8).
בהמשך כשנשאל לגבי החשבונות הנמוכים בדירות האחרות, השיב כי לא בדק זאת, אך בכל מקרה היה על התובעת לשלם את החוב, ואם ימצא, כפי שקורה במקרים רבים, כי יש טעות, היה הסכום מוחזר לה.
ובהמשך, בעמ' 19 ש' 29-עמ' 20 ש' 5 :
"ש: אני אומר לך שבכלל 50 ו' לכללים שציטטתי בשנת 2011 כתוב: "מצאה החברה כי מדי המים בנכס הוצלבו בין צרכנים תתקן החברה את החיוב הצרכני שביניהם התרחשה ההצלבה לפי צריכתם בפועל בתקופת החיוב שבהם הוצלבו המים?
ת: אתה מטעה. אסביר לך למה התכוון המחוקק. שאני ושמרית (ב"כ הנתבעת א.א.) שכנים, המונה שלי בפועל הוא 123 מספר סידורי והמונה של שמרית זה 456 אבל בגיחון נרשם ההיפך, כך שהיא משלמת את הצריכות שלי ואני משלם את הצריכות שלה, לזה התכוון המחוקק לא למקרה שמישהו ערבב בצינורות. במקרה זה המונה היה רשום נכון אצלנו, מספר מונה נכון ואם מישהו החליף את הצינורות זה לא קשור אלינו. לא התבלבלו פה במונים".
ובתשובה לשאלות בית המשפט בעמ' 21 ש' 17-21:
"אתה ידעת שאחד שייך לדירה אחת ואחד חילקת ל-11 דירות עד התקופה שבמחלוקת?
ת: כן.
ש: בתקופה שבמחלוקת לקחת 3 קוב וחילקת ל-11 דירות?
כן. מתקן. באחת התקופות. היו 3 תקופות בעייתיות.
ש.ת. הפעולה של חלוקה ל-11 היא פעולה מיחשובית ללא מגע יד אדם. אני לא מודע לחלוקה שנעשית עד שלא פונים אלי ואומרים לי.
אם היה מערער היינו פונים והולכים ובודקים ומנסים לראות, אבל הוא לא ערער, לא שילם וחיכה לאכיפה שלנו. יכול להיות שמבחינתי לא גרו שם. כי היו שיפוצים".
11. אשר לחקירת המהנדס גטושקין, העד טען, כי יכולות להיות מספר סיבות לצריכה הגבוהה שאינן בהכרח הצלבת מונים, ובין היתר, שהשעון שסיפק מים ל-11 דירות, נתקע לחודש חודשיים ואח"כ המשיך. טעמים נוספים שמנה הם נזילה, ברז פתוח, פיצוץ בצינור וכו' (עמ' 22 לפרוטוקול ש' 3-15 לפרוטוקול)
כשנשאל לגבי הפגישה המשותפת אליה התייחס בתצהירו השיב:
"ש: אתה זוכר את הפגישה שהייתה בשנת 2011?
ת: לא בדיוק.
ש.ת. אני לא מכיר את האינסטלטור מר ידיד.
ש: אתה כותב בתצהיר שלך בסעיף 3 שביום 17.2.11 הגעת לבניין?
ת: נכון.
ש: כשאתה מגיע לבניין שהוא אתר בנייה חלקו, אין תרשומת דו"ח פעולה בדיקה?
ת:אני מניח שיש.
ש: מדוע לא צרפת אותו? אתה מתייחס בתצהיר שלך למשהו שקרה לפני 5 שנים מדוע לא ניסית לרענן את זכרונך באמצעו הפתק או מה שנמצא במחשב אותו יום?
ת: לא התבקשתי ולא ידעתי שיש צורך."