כך גם מעדותו של הנתבע לפרוטוקול הדיון מיום 22/11/2017, בעמ' 7:
--- סוף עמוד 16 ---
"ש. אני אומר לך ש.... לא גזל דבר מאף אחד ואתה קורא לו גזלן ומפיץ ידיעות שהוא גזלן, שלחת את זה למשרד ראש הממשלה, למשרד לאזרחים ותיקים, נכון?
ת. נכון".
70. גם בתוכנו של מכתב זה לא יכול להיות להיות חולק כי יש "לשון הרע" במובנו של החוק.
מכתב אל רופאה האישי של האם המנוחה
71. מכתב המופנה אל דר' ...., שנשלח במייל ביום 5/11/2010 בו מייחס הנתבע לתובע התנהלות פלילית ואיומים על אמם של הצדדים. עותק הועבר על ידי הנתבע לתובע ביום 31/3/2011, ובכותרתו נכתב "תקרא גנב ורוצח את שכתבתי לרוק ושמתי על שולחנו במרפאה ובפקס לקליניקה הפרטית שלו". (להלן: "המכתב אל רופא האם").
72. הנתבע טען כי תוכנו של המכתב אף הוא אמת לאמיתה וכי הביטוי המצוטט על ידי הנתבע נועד לתובע בלבד והגיע רק אליו והתובע בהתנהלותו כפי שהוזכרה, קיצר את חייהם של דודם ואמם של הצדדים.
73. גם אם אכן נכון הוא כפי שטען הנתבע כי אותו ביטוי כפי שצוטט, הופיע רק בהעתק המופנה לתובע, הרי שבתוכן המכתב מייחס הנתבע לתובע מעשים של התנהלות פלילית ואיומים, הרי שבכך די כדי לקבוע כי יש בכך פרסום לשון הרע כנגד התובע.
מאמר שפרסם הנתבע באינטרנט
74. מדובר במה שנראה וצורף על ידי התובע, ככתבה שכותרתה "סיפורה של אחותו של "...." XXXX, XXXX הי"ד, כפי שסיפרה לבנה א. ק.". התאריך המופיע מתחת לכותרת הינו 21/5/2013, אם כי המאמר נפתח במילים "היום ה 17.5.15....". במסמך, הכולל 81 עמודים (לכתב התביעה צורפו 4 העמודים הראשונים), כינה הנתבע את התובע בכינויים משמיצים וייחס לו התנהגות ומעשים כדלקמן:"...השיטה הרצחנית של ח. ק., ההוא שלא בחל בשום אמצעי למנוע מאמו לנהל את חייה כרצונה, גנב וזייף כספים ורכוש ששייך לאמו, לאביו ולדודו....כשהגנב השיילוקי....הגנב המתוחכם....הגנב...ניסיונות סחיטה באיומים....נבל סדרתי...." ועוד. (להלן: "המאמר").
75. הנתבע הודה בפרסום המאמר ובתוכנו וטען כי הביטויים המצוטטים בו, תוכנם אמת לאמיתה, למעט העובדה שאלו הם "ביטויי השמצה", ביזוי ולשון הרע שאין הנייר סובל אותם, שכן, הוא הנתבע איתן בדעתו כי התובע בהתנהגותו החמורה קיצר את חייה של אמם המנוחה, וגם אם הביטויים בהם נקט הנתבע היו קשים וחמורים, הם מצויים במתחם האמת וברור כי אין המדובר בהאשמה ב"רצח", אלא בתיאור אינפורמטיבי של התנהלות פסולה מצד התובע.