--- סוף עמוד 37 ---
183. למנוחה היה אח, אשר הלך לבית עולמו לפניה, והוריש את כל רכושו לאחותו המנוחה, לאחר
שבניה של המנוחה הסתלקו מעיזבונו לטובת המנוחה. מכאן, שעיזבונה של המנוחה כלל הוא גם את רכוש אחיה, הוא דודם של הצדדים.
184. המנוחה, בסעיף 6 לצוואתה, מפרטת בצורה מרחיבה את רכושה, ככולל הוא גם נכסים אותם ירשה מאחיה.
185. צו קיום הצוואה של הדוד נחתם ביום 12/1/2012 על ידי כבוד השופטת גליק.
186. ביום 25/12/2016, במסגרת קדם דיון שנערך בפני, הובהר כי ההתנגדות לקיום צוואת
המנוחה, צריכה היא לתיקון, משעה שהליך התנגדות לצוואה אינו דרך לבירור האם כלול נכס מסויים בעיזבון, אם לאו, שהרי בירור שכזה מחייב הליך נפרד.
187. עוד הובהר כי טעמי ההתנגדות כפי שפורטו, חסרים הם ומחייבים פירוט יתר וניסוח הולם.
188. לאור האמור לעיל, התרתי לנתבע הגשת התנגדות מתוקנת, כמו גם תגובה מטעם התובע.
189. ביום 20/2/2017 הגיש הנתבע כתב התנגדות מתוקן לקיום צוואת המנוחה, וביום 9/3/2017
הגיש התובע תגובה מתוקנת להתנגדות זו מטעם הנתבע.
190. בד בבד להגשת תובענה זו, הגיש התובע ביום 2/6/2016 (בת"ע 5659-06-16), בקשה דחופה
למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, לביצוע כל דיספוזיציה בדירת המנוחה ובחשבונותיה בבנקים השונים.
191. צו המניעה ניתן עוד באותו יום, ולאחר שהנתבע הגיש בקשה לביטולה, נקבע דיון.
192. ביום 11/7/2016, במעמד הדיון הצדדים הגיעו להסכמה בדבר אי ביצוע דיספוזיציה בדירת
המנוחה ובחשבונות המנוחה כאמור, לה ניתן תוקף של פסק דין על ידי כבוד השופטת סנונית – פורר, וצו המניעה בוטל.
193. תובענות הצדדים נקבעו לדיוני הוכחות אשר התקיימו במועדים 22/11/2017, 23/11/2017 ו-
29/11/2017.
--- סוף עמוד 38 ---
טענות הנתבע
194. הנתבע טען כי הצוואה אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק הירושה, שכן הצוואה לא נחתמה
במעמד שני עדים בלתי תלויים כנדרש על-פי דין. עוד הוסיף הנתבע כי שני העדים, שלכאורה נכחו במעמד החתימה על הצוואה הם עורך הצוואה ועד הקיום, כאשר בפועל, עד הקיום כלל לא נכח במעמד החתימה וחתימתו נוספה לצוואה במועד מאוחר יותר. יתרה מכך, לטענתו, המנוחה כלל לא פגשה בעד הקיום מעולם.
195. הנתבע טען כי המנוחה לא הצהירה בפני שני העדים שזו צוואתה, ופרט ל"שרבוב" חתימתה, המנוחה כלל לא קראה את הצוואה.
196. הנתבע טען כי הצוואה אינה מסויימת ויש בה שגיאות בפרטים מהותיים, לרבות פרטי