פסקי דין

תמש (ת"א) 6694-08-16 ח. ק נ' א. ק - חלק 30

09 מאי 2018
הדפסה

הנכסים ופרטי זיהוי המורישה.

197. הנתבע טען כי המנוחה לא קראה את הצוואה וחתמה עליה כמי שכפאה שד.

198. הנתבע טען כי דירת המנוחה הוענקה לו במתנה באמצעות מכתב עליו חתמה המנוחה ביום

18/1/2016.

199. הנתבע טען כי התובע היה מעורב בעריכת הצוואה והכתיב את נוסחה ואת תוכנה לעורך

הצוואה, וצוואה שהיא לטובת מי מהנהנים/עדים, יש לבטלה.

200. הנתבע טען כי הצוואה לא נערכה באופן עצמאי, אלא נערכה על ידי עורך הצוואה בהתאם

להוראות התובע והנחייתו.

201. הנתבע טען כי התובע הפעיל לחץ והשפעה בלתי הוגנת על המנוחה על ידי הגשת תביעות סרק נגדה, השתלט על חשבונות הבנק שלה וגרם לה חנק כלכלי שאותו הבטיח להסיר אם המנוחה תחתום על הצוואה. השפעה זו מצד התובע, טען הנתבע, לא הוסרה עד ליום מותה של המנוחה.

202. הנתבע טען צוואת המנוחה אינה מבטאת ומקיימת את רצונה החופשי הטוב וכוונתה של

המנוחה בעניין חלוקת רכושה. עוד טען הנתבע כי, צוואה חייבת לבטא באופן ברור את רצונו של המוריש כשהוא חף מכל לחץ, כפיה או השפעה זרה, ודאי כאשר מדובר בהשפעה בלתי הוגנת, אשר עולה כאמור כדי עושק, שלא לומר סחיטה של ממש, מצד התובע.

--- סוף עמוד 39 ---

203. לבסוף טען הנתבע כי יש לדחות את הבקשה לצו קיום צוואת המנוחה ולהורות כי ירושת

המנוחה תחולק על פי דין ולא על-פי הצוואה.

טענות התובע

204. בפתח דבריו, טען התובע כי צוואת המנוחה היא צוואה הוגנת, מאוזנת והגיונית ככזו

המורישה את רכושה לשני בניה בשווה, וכי הצוואה נעשתה לפני שנים מתוך מחשבה ויישוב דעת.

205. התובע טען, כי גם אם תתקבל התנגדותו של הנתבע, הרי שהתוצאה תהיה אותה תוצאה שכן רכושה של המנוחה יחולק על-פי דין בין שני יורשיה, ומה טעם איפה בהתנגדות.

206. למרות זאת, טען התובע כי מטרתו של הנתבע היא השתלטות על רכושה של המנוחה, כפי

שעשה עוד בחייה, ולקבלו בניגוד לצוואתה, כמו גם בניגוד לרצונה.

207. בהקשר זה, טען התובע כי דירת המנוחה ודירת דודם של האחים לא ניתנה לנתבע במתנה,

שכן המסמך אותו הציג כ"מסמך המתנה" הינו מסמך אותו כתב בעצמו ורק החתים את המנוחה למרות מצבה הירוד ובאותו יום ממש ביטלה מסמך זה באמצעות מסמך אחר, כך שאין לו למתנגד כל יתרון ברכוש, לשיטתו" וזכויות הצדדים נקבעו בצוואת המנוחה בלבד.

208. לסיום טענה זו, הוסיף התובע כי כל מטרתו של הנתבע בהתנגדותו לצוואת המנוחה היא לשם "הכשרת השרץ" לצורך גזילת נכסי המנוחה עוד בעודה בחיים, אם רצתה המנוחה ליתן לנתבע את רכושה, יכולה היתה לשנות את צוואתה, ובכל מקרה צוואת המנוחה תקפה וטענה על מתנה אחרת, מקומה בהליך נפרד.

עמוד הקודם1...2930
31...47עמוד הבא