303. התרשמתי כי האחים היו במערכת משפחתית המלווה בסכסוכים כאלו ואחרים, ניהול
הליכים משפטיים, תוך ניסיון גרירת המנוחה אל תוכם, כל זאת משך שנים. כל רצונה של המנוחה היה שבניה יחיו בשלום, ולא פחות חשוב היה לה, שכך יהא לאחר מותה.
304. לא התרשמתי מהעדויות כפי שהובאו בפני, כי המנוחה העדיפה בן זה על אחיו, וכך גם בא הדבר לידי ביטוי ברצונה להוריש ולצוות כפי שבחרה, שווה בשווה לשני בניה. סיבותייה של
המנוחה עולות מפני הדברים, כברורות.
305. התמונה המצטיירת היא, וכך גם תומכות העדויות, שאין כל חשש כי המנוחה ציוותה הוראה בניגוד לרצונה, וממילא היתה כשירה להביע רצונה ולהתנגד לניסיון לכפות אותה
לצוות איזו הוראה.
306. הטיעון בדבר אי סבירות הצוואה, חותר תחת עקרון "כיבוד רצון המצווה" ועקרון
"החופש לצוות". עיקרון העל של כיבוד רצון המצווה "כופה" את קבלת רצונו כמו שהוא מבלי לעשות מקצה שיפורים או למתוח ביקורת על סבירות רצונו, שכן גם אם הצוואה לא נראית סבירה בעיני מי מהצדדים, הרי שחזקה שהיא משקפת את רצון המנוחה ואין להחליף את רצונה ברצונו של הנתבע והגיונו האישי שלו.
הוצאות
308. כלל הוא כי, הוצאות יש לפסוק בסך ריאלי (וראה: בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת [פורסם בנבו] {פמ"מ – 30/6/2005}), קל וחומר כאשר פעולות הנתבע היו התנגדות סרק לשם התנגדות, והעלאת טענות מן היקב ומן הגורן, וביזוי התובע לשם ביזויו.
--- סוף עמוד 58 ---
309. שווי תובענה (במקרה שבכאן לעניין הצוואה וערכן של שתי הדירות), גם הוא קריטריון לפסיקת הוצאות.
סוף דבר
310. בנסיבות אלו, מכל הנימוקים כפי שפורטו לעיל, אני מורה כדלקמן:
א. ההתנגדות (המתוקנת) שהוגשה לצוואת המנוחה מיום 20/2/2017 - נדחית.
ב. ניתן בזאת צו לקיום צוואת המנוחה מיום 20/11/2011, ואני קובע כי צוואה זו היא בת תוקף.
ג. ב"כ התובע רשאי להגיש פסיקתא לחתימתי על-פי תקנה 5 לתקנות הירושה, לקיום צוואת המנוחה.
311. לנוכח התוצאה אליה הגעתי בשתי התובענות, ובשקלול התנהלות הנתבע בשני ההליכים,
מצאתי לחייב את הנתבע גם ובנוסף בהוצאות שישולמו לתובע בסך של 40,000 ₪ בגין תובענת "לשון הרע" ועוד 40,000 ₪ בגין ההתנגדות לצו קיום הצוואה, ובסה"כ 80,000 ₪.
312. לסכום ההוצאות, יתווסף סכום הפיצויים בסך 90,000 ש"ח, כפי שקבעתי בתביעת "לשון
הרע".
313. המזכירות תסגור התיקים שבכותרת ואת התיקים הקשורים אליהם.